חידושי הרד״ל על במדבר רבה ו׳:ד׳

« חידושי הרד״ל על במדבר רבה ו׳:ג׳ חידושי הרד״ל על במדבר רבה ז׳:א׳ »

4 שבת פתח ↗

אָמַר שְׁמוּאֵל: בִּיתֵדוֹת. תָּנוּ רַבָּנַן: קְרָשִׁים מִלְּמַטָּן עוֹבְיָין אַמָּה, וּמִלְּמַעְלָן כָּלִין וְהוֹלְכִין עַד כְּאֶצְבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״תַּמּוּ נִכְרָתוּ״. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁמִּלְּמַטָּן עוֹבְיָין אַמָּה, כָּךְ מִלְּמַעְלָן עוֹבְיָין אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַחְדָּיו״. וְהָכְתִיב ״תַּמִּים״! הַהוּא דְּלֵיתוֹ שַׁלְמִין וְלָא לֵיתוֹ דְּנִיסְרָא. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב ״יַחְדָּו״! הָהוּא דְּלָא לִישַׁלְחוֹפִינְהוּ מֵהֲדָדֵי. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּשֵׁם שֶׁמִּלְּמַטָּן עוֹבְיָין אַמָּה כָּךְ מִלְּמַעְלָן עוֹבְיָין אַמָּה, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה תַּעֲשֶׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים. וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה לִמְקֻצְעֹת״ — דְּאָתֵי פּוּתְיָא דְהָנֵי, מְמַלֵּי לֵיהּ לְסוּמְכָא דְהָנֵי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִלְּמַטָּן עוֹבְיָין אַמָּה, מִלְּמַעְלָן כָּלִין וְהוֹלְכִין עַד כְּאֶצְבַּע, הַאי עָיֵיל וְהַאי נָפֵיק! דְּשָׁפֵי לְהוּ כִּי טוּרִין. ״וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים״, תָּנָא: בְּנֵס הָיָה עוֹמֵד. ״וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת ... אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה״. שְׁדִי אוּרְכַּיְיהוּ לְפוּתְיָא דְמִשְׁכָּן, כַּמָּה הָוְיָא — עֶשְׂרִין וְתַמְנֵי. דַּל עֲשַׂר לְאִיגָּרָא — פָּשׁוּ לְהוּ תֵּשַׁע לְהַאי גִּיסָא וְתֵשַׁע לְהַאי גִּיסָא. לְרַבִּי יְהוּדָה מִיגַּלְּיָא אַמָּה דַאֲדָנִים, לְרַבִּי נְחֶמְיָה מִיגַּלְּיָא אַמָּה דִקְרָשִׁים. שְׁדִי פּוּתַיְיהוּ לְאוּרְכֵּהּ דְּמִשְׁכָּן, כַּמָּה הָוְיָא — אַרְבְּעִין. דַּל תְּלָתִין לְאִיגָּרָא — פָּשָׁא לְהוּ עֲשַׂר, לְרַבִּי יְהוּדָה, מִכַּסְּיָא אַמָּה דַאֲדָנִים לְרַבִּי נְחֶמְיָה מִיגַּלְּיָא אַמָּה דַאֲדָנִים. ״וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל וְגוֹ׳ אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה וְגוֹ׳״. שְׁדִי אוּרְכַּיְיהוּ לְפוּתְיָא דְמִשְׁכָּן, כַּמָּה הָוְיָא — תְּלָתִין, דַּל עֲשַׂר לְאִיגָּרָא, פָּשׁוּ לְהוּ עֲשַׂר לְהַאי גִּיסָא וַעֲשַׂר לְהַאי גִּיסָא. לְרַבִּי יְהוּדָה מִיכַּסְּיָא אַמָּה דַאֲדָנִים, לְרַבִּי נְחֶמְיָה מִיגַּלְּיָא אַמָּה דַאֲדָנִים. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״וְהָאַמָּה מִזֶּה וְהָאַמָּה מִזֶּה בָּעֹדֵף״ — לְכַסּוֹת אַמָּה שֶׁל אֲדָנִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: לְכַסּוֹת אַמָּה שֶׁל קְרָשִׁים. שְׁדִי פּוּתַיְיהוּ לְאוּרְכֵּיהּ דְמִשְׁכָּן, כַּמָּה הָוְיָא? אַרְבְּעִין וְאַרְבְּעֵי. דַּל תְּלָתִין לְאִיגָּרָא — פָּשׁוּ לְהוּ אַרְבֵּסְרֵי. דַּל תַּרְתֵּי לְכַפְלָא, דִּכְתִיב: ״וְכָפַלְתָּ אֶת הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית אֶל מוּל פְּנֵי הָאֹהֶל״ — פָּשׁוּ לְהוּ תַּרְתֵּי סְרֵי. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״חֲצִי הַיְרִיעָה הָעֹדֶפֶת תִּסְרַח״. אֶלָּא לְרַבִּי נְחֶמְיָה, מַאי ״תִּסְרַח״? תִּסְרַח מֵחַבְרוֹתֶיהָ. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לְמָה מִשְׁכָּן דּוֹמֶה — לְאִשָּׁה שֶׁמְהַלֶּכֶת בַּשּׁוּק וְשִׁפּוּלֶיהָ מְהַלְּכִין אַחֲרֶיהָ. תָּנוּ רַבָּנַן: חֲרוּצִים הָיוּ קְרָשִׁים וַחֲלוּלִים הָיוּ אֲדָנִים,

4 ערכין פתח ↗

עַל עִסְקֵי קוֹל. רַב אָשֵׁי אָמַר, מֵהָכָא: ״וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּצרִים וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד״. רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר מֵהָכָא: ״וְלֹא יָמוּתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם״ — מָה אַתֶּם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ, אַף הֵם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״וְלֹא יָמוּתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם״ — אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם וְהֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה, הֵם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָן בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה. אָמַר אַבָּיֵי: נְקִיטִינַן, מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁיעֵר בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ בְּמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ׳ וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״. מַאי זָר? אִילֵּימָא זָר מַמָּשׁ — הָכְתִיב חֲדָא זִימְנָא! אֶלָּא לָאו זָר דְּאוֹתָהּ עֲבוֹדָה. מֵיתִיבִי: מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁיעֵר וּמְשׁוֹעֵר שֶׁשּׁוֹרֵר, אֵינָן בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה! תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנַנְיָה שֶׁהָלַךְ לְסַיֵּיעַ בְּהַגָּפַת דְּלָתוֹת אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא, אָמַר לוֹ: בְּנִי, חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ, שֶׁאַתָּה מִן הַמְשׁוֹרְרִים וְלֹא מִן הַמְשׁוֹעֲרִים. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: מִיתָה הִיא, וּגְזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן, וּמָר סָבַר: אַזְהָרָה הִיא, וְלָא גְּזַרוּ בַּהּ? דְּכוּלֵּי עָלְמָא אַזְהָרָה הִיא, מָר סָבַר: מְסַיֵּיעַ גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן, וּמָר סָבַר: לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. בָּעֵי רַבִּי אָבִין: עוֹלַת נִדְבַת צִיבּוּר טְעוּנָה שִׁירָה אוֹ אֵינָהּ טְעוּנָה שִׁירָה? ״עֹלֹתֵיכֶם״ אָמַר רַחֲמָנָא, אַחַת עוֹלַת חוֹבָה וְאַחַת עוֹלַת נְדָבָה, אוֹ דִלְמָא ״עוֹלוֹתֵיכֶם״ דְּכוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל קָאָמַר רַחֲמָנָא? תָּא שְׁמַע, וַיֹּאמֶר: ״חִזְקִיָּהוּ לְהַעֲלוֹת הָעוֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, וּבְעֵת הֵחֵל הָעוֹלָה הֵחֵל שִׁיר ה׳ וְהַחֲצוֹצְרוֹת עַל יְדֵי כְּלֵי שִׁיר דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל״. הַאי שִׁירָה מַאי עֲבִידְתַּהּ? אִילֵּימָא דְּעוֹלַת חוֹבָה, לְמָה לֵיהּ אִימְּלוֹכֵי? אֶלָּא לָאו דְּעוֹלַת נְדָבָה. אָמַר רַב יוֹסֵף: לֹא, עוֹלַת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ הֲוָה, וְקָא מִיבַּעְיָא לְהוּ מִי הוּקְבַּע רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ דְּלִיקְרַב אוֹ לָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי? וְהָכְתִיב ״בַּיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וְגוֹ׳״, ״וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ לְהַעֲלוֹת הָעוֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ״! אֶלָּא אָמַר רָמֵי בְּרֵיהּ דְּרַב יֵיבָא: כֶּבֶשׂ הַבָּא עִם הָעוֹמֶר קָמִיבַּעְיָא לְהוּ, מִי קָבַע רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ דְּלִיקְרַיב אוֹ לָא? מַתְקֵיף לַהּ רַב אַוְיָא: וְלִיחְזֵי פֶּסַח הֵיכִי עָבֵיד, מַצָּה הֵיכִי אָכֵיל! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מִידֵּי דְּהָוֵה אַשְּׁלִיחָא דְצִיבּוּרָא דְּמִמְּלִיךְ. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, אֲפִילּוּ תֵּימָא עוֹלַת חוֹבָה, מִידֵּי דְּהָוֵה אַשְּׁלִיחָא דְצִיבּוּרָא דְּמִמְּלִיךְ. תָּא שְׁמַע: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְגַלְגְּלִין זְכוּת לְיוֹם זַכַּאי, וְחוֹבָה לְיוֹם חַיָּיב. אָמְרוּ: כְּשֶׁחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה, אוֹתוֹ הַיּוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב הָיָה, וּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה, וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית הָיְתָה, וּמִשְׁמַרְתּוֹ שֶׁל יְהוֹיָרִיב הָיְתָה, וְהָיוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם עוֹמְדִים עַל דּוּכָנָן וְאוֹמְרִים שִׁירָה, וּמָה שִׁירָה אָמְרוּ? ״וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם״, וְלֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר ״יַצְמִיתֵם ה׳ אֱלֹהֵינוּ״ עַד שֶׁבָּאוּ גּוֹיִם וּכְבָשׁוּם, וְכֵן בַּשְּׁנִיָּה. הַאי שִׁירָה מַאי עֲבִידְתַּיהּ? אִילֵּימָא דְּעוֹלַת חוֹבָה, מִי הֲוַאי? בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז בָּטַל הַתָּמִיד! אֶלָּא לָאו דְּעוֹלַת נְדָבָה. וְתִסְבְּרַאּ?! מַאי שְׁנָא דְּעוֹלַת חוֹבָה דְּלָא הֲוַאי, וּמַאי שְׁנָא דְּעוֹלַת נְדָבָה דַּהֲוַאי? הָא לָא קַשְׁיָא: בֶּן בָּקָר אַקְרַאי בְּעָלְמָא הוּא דְּאִיתְרְמִיא לְהוּ. אָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי: וְתִסְבְּרָא, שִׁירָה דְּיוֹמֵיהּ ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״, וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם — בְּשִׁיר דְּאַרְבְּעָה בְּשַׁבָּת הוּא! אֶלָּא אִילְיָיא בְּעָלְמָא הוּא דִּנְפַל לְהוּ בְּפוּמַּיְיהוּ. וְהָא ״עוֹמְדִין עַל דּוּכָנָן״ קָתָנֵי! כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר: אוֹמֵר שֶׁלֹּא עַל הַקׇּרְבָּן. אִי הָכִי, בְּעוֹלַת נְדָבָה נָמֵי לֵימָא? נָפֵיק מִינַּהּ חוּרְבָּא. מַאי הֲוָה עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא: ״עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם״. מָה עוֹלָה קוֹדֶשׁ קָדָשִׁים — אַף שְׁלָמִים קוֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, וּמָה שְׁלָמִים קָבוּעַ לָהֶם זְמַן — אַף עוֹלָה קָבוּעַ לָהּ זְמַן.

4 כ שבני מררי אסורין לשמור כו' עי' ערכין י"א ב' ובתוספות ד"ה מיתבי:

5 כא היו עושין אטבי כו'. ע' שבת צ"ח ב':

4 במדבר רבה פתח ↗

בְּנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם במדבר ד, כט, בִּבְנֵי קְהָת וּבְנֵי גֵרְשׁוֹן נֶאֱמַר בָּהֶן נְשִׂיאוּת רֹאשׁ, שֶׁחָלַק לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּבוֹד, לִקְהָת בַּעֲבוּר כְּבוֹד הָאָרוֹן, וּלְגֵרְשׁוֹן עַל שֶׁהָיָה בְּכוֹר, אֲבָל בִּבְנֵי מְרָרִי שֶׁלֹא הָיוּ אֶלָּא בְּנֵי פָּשׁוּט, וַעֲבוֹדַת מַשָֹּׂאָם לֹא הָיָה אֶלָּא קְרָשִׁים וּבְרִיחִים וְעַמּוּדִים וַאֲדָנִים, לֹא נֶאֱמַר בָּהֶם: נָשׂא אֶת רֹאשׁ. במדבר ד, כט: לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם תִּפְקֹד אֹתָם, לָמָּה נֶאֱמַר בִּבְנֵי קְהָת וּבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם, הִקְדִּים מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם, וּבְגֵרְשׁוֹן הִקְדִּים לְבֵית אֲבֹתָם, וְאַחַר אָמַר: לְמִשְׁפְּחֹתָם. לְפִי שֶׁנְּשִׂיאוּת רֹאשׁ שֶׁל בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בָּאָה מִבֵּית אָב שֶׁלָּהֶם, אֲבָל נְשִׂיאוּת רֹאשׁ שֶׁל בְּנֵי קְהָת אֵינָהּ תְּלוּיָה בְּבֵית אָבוֹת שֶׁלָּהֶם כִּי אִם בִּנְשִׂיאַת הָאָרוֹן, וְכֵן בְּנֵי מְרָרִי לֹא הָיוּ כִּי אִם מִבֵּית אָב פָּשׁוּט, לְכָךְ הִקְדִּים מִשְׁפָּחוֹת לְבֵית אָבוֹת. במדבר ד, לא: וְזֹאת מִשְׁמֶרֶת מַשָֹּׂאָם וגו', זֹאת וְלֹא אַחֶרֶת, מְלַמֵּד שֶׁבְּנֵי מְרָרִי אֲסוּרִין לִשְׁמֹר וְלַעֲבֹד מַה שֶּׁבְּנֵי גֵרְשׁוֹן שׁוֹמְרִים וְנוֹשְׂאִים וְעוֹבְדִים. במדבר ד, לא: קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, אֵלּוּ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה קְרָשִׁים שֶׁל מִשְׁכָּן, במדבר ד, לא: וּבְרִיחָיו, אֵלּוּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּרִיחִים וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, במדבר ד, לא: וְעַמּוּדָיו, אֵלּוּ אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים שֶׁפּוֹרְסִים עֲלֵיהֶם הַפָּרֹכֶת, וַחֲמִשָּׁה עַמּוּדֵי שִׁטִּים שֶׁפּוֹרְסִים עֲלֵיהֶם הַמָּסָךְ שֶׁל פֶּתַח הָאֹהֶל, במדבר ד, לא: וַאֲדָנָיו, אֵלּוּ אַדְנֵי הַקְּרָשִׁים וְאַדְנֵי הָעַמּוּדִים שֶׁהָיוּ מֵאָה וַחֲמִשָּׁה אֲדָנִים, במדבר ד, לב: וְעַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב, אֵלּוּ חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה עַמּוּדִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים סְבִיב הֶחָצֵר שֶׁעֲלֵיהֶם פּוֹרְסִים הַקְּלָעִים, במדבר ד, לב: וְאַדְנֵיהֶם, אֵלּוּ חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה אֲדָנִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ מַעֲמִידִין הָעַמּוּדִין וְאַרְבָּעָה עַמּוּדִים וְאַרְבָּעָה אֲדָנִים שֶׁהָיוּ פּוֹרְסִין עֲלֵיהֶם מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר, במדבר ד, לב: וִיתֵדֹתָם, אֵלּוּ יִתְדוֹת הַמִּשְׁכָּן וְיִתְדוֹת הֶחָצֵר שֶׁל נְחשֶׁת שֶׁהָיוּ נוֹעֲצִים בָּאָרֶץ סָבִיב שֶׁלֹא יַפִּיל הָרוּחַ לַקְּלָעִים, במדבר ד, לב: וּמֵיתְרֵיהֶם לְכָל כְּלֵיהֶם וּלְכֹל עֲבֹדָתָם, שֶׁבָּהֶם הָיוּ מַעֲמִידִים הַקְּלָעִים עִם הַיְתֵדוֹת וּבָהֶם אוֹסְרִים הָעַמּוּדִים וְהַבְּרִיחִים וְטוֹעֲנִים עַל הָעֲגָלוֹת שֶׁלֹא יִפְּלוּ לָאָרֶץ, אֲבָל לַקְּרָשִׁים הָיוּ עוֹשִׂים אֲטַבֵּי שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁבָּהֶם מַחֲזִיקִים הַקְּרָשִׁים שֶׁלֹא יִפְּלוּ מֵעַל הָעֲגָלוֹת. במדבר ד, לב: וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָֹּׂאָם, הִזְהִירָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיוּ מַפְקִידִים כָּל הַלְוִיִּם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבוֹדָתוֹ וְעַל מַשָֹּׂאוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹא יָבוֹאוּ לִידֵי מַחְלֹקֶת, וְכָךְ הָיוּ עוֹשִׂין אִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי יִטְעֹן קְרָשִׁים, אִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי יִטְעֹן בְּרִיחִים, אִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי יִטְעֹן עַמּוּדִים, וְכֵן כָּל כְּלִי וָכֶלִי. במדבר ד, לג: זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְרָרִי וגו', בְּנֵי מְרָרִי, עַל שֶׁלֹא הָיָה נְשִׂיאָתָם מִבֵּית אָב שֶׁלָּהֶם, לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר: עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה, כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן במדבר ד, כז: אֶלָּא כָּל מַעֲשֵׂיהֶם הָיְתָה בְּיַד אִיתָמָר, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אִיתָמָר נוֹטֵל כָּל הַכֵּלִים וְנוֹתְנָם לִבְנֵי מְרָרִי וְכֵן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן וְהָיָה מַעֲמִידָם עַל עֲבוֹדָתָם וְעַל מִשְׁמַרְתָּם.

« חידושי הרד״ל על במדבר רבה ו׳:ג׳ חידושי הרד״ל על במדבר רבה ז׳:א׳ »