מפרשים:
1 א שבטו של לוי דכתיב ואתנה לו מורא וייראני למיחלים לחסדו שהן יושבים כו'. כ"ה בתנחומא וילקוט:
2 ב כ"ד מתנות כהונה. עמ"כ בשם פס"ז. והוא ברייתא בחולין קל"ב ב':
3 ג אר"א בשר"י בן זמרא ב' זקוקין כו'. שה"ר פ"ג פ"ה דב"ר פ"ז תנחומא ויקהל ס"ז:
4 ד העובר לפניך אש אוכלה הוא מכאן כו' כצ"ל:
1 ה יריב ריבם ד"א אל תגזול דל כצ"ל:
1 ו חטא דור אנוש איבד אותם שהציף עליהם הים כמ"ש בב"ר פ"ו כו' דור המבול כו' ז"ש להלן בנחום שם וכשטף עובר כו':
2 ז סדומיים הכעיסו ואבדן כו'. זש"ש אכלו באש כקש יבש:
3 ח הביא חשך כו'. זש"ש ואויביו ירדף חשך:
1 ט מה עסקו של אהרן נזכר כו'. כצ"ל וצ"ע דהא מעשה הכרשה באהרן אהרן ובניו יבואו ושמו גו' צריך הדבור להיות לאהרן כמש"ל פ"ד ובכ"מ וע"ל פ"ו:
2 י מ' קללות כו' וי' על הארץ. בתקונים פ"י פי' הגר"א ז"ל בביאורו שם. ובארתי בס"ד בפי' לפר"א פי"ד וע' רבינו בחיי כאן:
1 יא איש זר וגו' כאשר דבר ה' ביד משה לו חסר קרייה כצ"ל:
1 יב לשפוך חמתי עליהם וגו' ואעש למען שמי וגו' וכן כשיצאו כצ"ל:
1 יג יחנו סביב ולא יהיה קצף א"ר פנחס כצ"ל:
2 יד אם אין אתה למד מכאן כצ"ל:
1 טו היו מהלכין יחפין משום שכינה שהיתה שרויה בארון וכליו וכמ"ש של נעלך כו' וכמה שכתוב בשמ"ר ספ"ב:
2 טז אחוריהם ופניהם לארון מכאן הוציאו הרמב"ם ספ"ב מהל' כלי המקדש ע"ש. והכ"מ לא הראה מקומו:
1 יז זה הארון ומתו אם עושין כן כצ"ל:
2 יח מהו כבלע כו' תנחומא ויקהל ס"ז:
3 יט קוצרים ומשתחוים כו'. סוטה ל"ה ב':
4 כ ר"ח ור' מונא כו'. ירושלמי פ"ב דסנהדרין ה"ד:
5 כא אליהו אומר נתקבצו כו'. תדא"ר פי"א: