מפרשים:
3 ז תני כה"ג אין נכנס כו'. תוספתא שלהי שקלים ע"ש:
4 ח אא"כ נמשח שבעה. יומא דף ה:
5 ט עבודתו כשרה בת"כ פ' צו הגי' פסולה. וכבר כתב המל"מ פ"ה מהל' כלי המקדש שגי' דהכא כשרה עיקר ע"ש. ועיין ויקרא רבה ספ"ח:
6 י ולהלן הוא אומר מבן ל' כו' ע"ל פ"ד:
7 יא שהיו שוערים שאינן עובדים רק עומדים בצבא לשמור פלטין של מלך:
8 יב היא עבודה שהיו משוררים כדר' יוחנן לקמן סוף הפרשה ע"ש:
9 יג היו פורשין דרש כן לעבודה והטעינה על העגלות הוא למשא:
10 יד על העגלות מכסהו אלו עורות אלים מאדמים ומכסה התחש כו' כצ"ל וכ"ה בפירש"י בתורה. והיינו דקאמר על מכסה התחש כמשמעו מפני שמכסה הראשון אין מפורש וצריך לדרשו שהוא עורות האילים:
11 טז תני מזבח העולה כו' זבחים נ"ט ב':
12 יז אלו המיתרים כו' אוסרים אותם כו'. וא"צ למה שחידש רש"י בפירושו שהיו מיתרים ליתדות העמודים ועי' רמב"ן שהשיג עליו אלא מיתרים דהכא שנשאו בני גרשון היו לקשור היריעות. וכן בת"י תירגם מיתרים דהכא אטוניהון שהן חבלים בעלמא לקשור בהם ולהלן בבני מררי תרגם מיתריהון שהן מיתרים שהיו מותחין להיריעות וקלעים שלא תגביהם הרוח אלא שכמדומני שט"ס בת"י וצ"ל אטוניהון על מיתרים גם בני מררי ומיתריהן הוא תרגום יתדות שכן תרגמה בכ"מ. וע"ל ספי"ב שכתוב במיתרים דבני גרשון ג"כ לקשור היריעות ליתדות:
13 יח כ"מ שהיה נעשה לכל הכלים אפשר ר"ל אם היה צריך לעשות להם איזה תיקון:
14 יט הביא הכתוב משה עמהם. דכתיב ופקדתם. וכולל גם משה שהדבור אליו עם אהרן ובניו: