מפרשים:
3 ח כך היתה חכמה גדורה לשלמה. יש לפרש גדר לחכמה קאמר שלא יפרוץ ברוחו להתחכם יותר. אבל בפסיקתא ותנחומא כאן מפורש שהחכמה היה כגדר לרוחו כלומר ליצרו. וכ"מ מהמשל שמביא דעת קנית כו':
4 ט מתלא אמרין דעת כו'. ויק"ר פ"א:
5 י הוא שמי שקרא לי אדה"ר. פסיקתא דויהי בחצי הלילה:
6 יא דור המדבר שהיה בהן דעה כמ"ש אתה הראת לדעת:
7 יב רגלוהי דתרנגולא דמיין כו'. חולין כח::
8 יג דמיין לחספניתא בנו"ן. כ"ה בפסיקתא דפרה וכצ"ל דהא תרגום קשקשים חספתין. ובערוך ע' פלתה הביא הגי' פלתה ופי' קשקשין ע"ש:
9 יד אמר שלמה על כל אלה עמדתי. ז"ש ברישיה דקרא קהלת ז כל זה נסיתי בחכמה:
10 טו של פרה כו' חקרתי ושאלתי ופשפשתי כו'. ז"ש אח"כ רחוק כו' ועמוק עמוק כו':