חדושי הרא"ה על כתובות צ׳

1 מי שהיה נשוי שתי נשים כו' עד לעולם אימא לך מה שגבה לא גבה כו'. פי' טעמא דמאן דאמר מה שגבה גבה משו' דקסבר שיעבוד' לאו דאוריית' ובדין הוא דבעל חוב לא טריף מלקוחו' אלא משו' טעמא שלא תנעול דלת בפני לווין אמר רבנן דתיטרוף. והכא ליתיה להאי טעמ' דתרוויהו בעלי חוב נינהו ועד שאת' נועל דלת בפני זה אתה פותח בפני זה ותו דלקוחות נחית אדעת' דארעא ומפסיד האיך אבל בעל חוב מאוחר אדעת' דזוזי דליפרעיה נחית וליפרעיה נמי להאי ותו דבלקוחות איכא נעילת דלת דאיכא למיחש דילמא יזיף ומזבין לנכסיה ובוודאי משכח מאן דזבן להו אי איתה דבעל חוב לא הדר עלייהו. אבל ליכ' למיחש דילמא יזיף והדר יזיף דוודאי לא משכח מאן דהדר יזיף לי' אדעת' דאי קדים וגבי. ומאן דקסבר מה שגבה לא גבה אית לי' שיעבוד' דאורייתא. אי נמי שיעבוד' לאו דאורייתא וקסב' דכיון דתקון רבנן למיגבי מלקוחות לא פליג רבנן בין בעל חוב ללוקח. והלכת' מה שגבה לא גבה דקי"ל נמי שיעבוד' דאוריית' ואע"ג דאמרי' התם במס' ערכין ברי' פר' אין בערכין אמ' רב אדא בר אהבא היו בידיו ה' סלעים ואמר ערכי עלי וחזר ואמ' ערכי עלי ונתן ד' לשני' ואחד לראשונה יצא ידי שתיהן מאי טעמא בעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה. התם היא בהקדש דאין הקדש מוציא מידי הקדש. אי נמי התם הוא במטלטלין דקי"ל דאין קדימה במטלטלין אי נמי התם הוא במלוה על פה דאין בה דין קדימה כלל רבינו נ"ר:

2 שמע מינה כתובה נעשית מות' לחברתה ממאי מדלא קתני אם יש שם מות' דינר מדתנא לישנא דאיכא למידק מיניה מקדם הו' דקדמי הא איכא שקלי, ושבקה הכי סתם מכלל דניחא לי' לתנא דתידוק מינה דהא איכא שקלי לעולם ואע"ג דליכא מותר דינר. ורב אשי דחי' דילמא לעולם אין כתובה נעשית מותר לחברתה והכא הוא דאיכא מותר. כלומר ולא תידוק מינה הכי כדקאמרת מדשבקה סתם אלא מקדם הוא דקדמי הא איכא בכדי דחזי להו למישקל שקלי. ושמע מינה כתוב' בנין דכרין לא טרפא ממשעבדי דאי ס"ד טרפ' ממשעבדי ניתו בני ראשונה ליטרפינהו לבני שניה. ומה' איכא למשמע מינה דכל מאי דלא טריף מלקוחות לא טריף נמי ממאי דטרי' מלקוחות כי הכא דלא טרפא כתוב' בנין דכרין לכתובה. הילכך מלוה על פה ומלוה בשט' ונכסי' בני חורין ואפי' מלוה על פה מוקדמת מלוה בשטר קודמת לה שאין למלוה על פה הדין קדימ' כלל. ואם שתיהן מלוה על פה ואחת מהן מיקדמת ובאו שתיהן לטרוף כאח' חולקין בשוה קדם אחד מהן וגבה מה שגבה גבה. מלוה על פה ומלוה בשטר אפי' מלוה ע"פ קודמות מלוה בשטר גובה הכל בא מלוה ע"פ וגבה מה שגבה לא גבה. בד"א בנכסים שיש להן אחריות אבל בנכסים שאין להן אחריות אפי' מלוה ע"פ ומלוה בשטר קודמת באו שניהם כאחד חולקין. בא מלוה ע"פ וגבה מה שגבה גבה שאין דין קדימ' למטלטלין וכן מוכח בפ' אלמנה ניזונת כדבעינן למימר קמן: