חדושי הרא"ה על כתובות ע״ח

1 מתני' האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודים בית שמאי ובית הילל שהיא מוכרת ונותנת וקיים כו' עד שלא נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר מוכרת ונותנ' וקיים כו' עד ושאין ידועין לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים הכי עיקר נוסחא והכי איתה בירושלמי:

2 גמ' איבעיא להו ר' יהודה לכתחלה או דיעבד. פי' הא דאמ' ר' יהודה דאמרו לו רבנן לרבן גמליאל הואיל וזכה באשה לא זכה בנכסים ארישא קיימי והיינו נפלו לה נכסים עד שלא תתארס דאמרי' דכולי עלמא שהיא מוכרת ונותנת וקיים. ואהא מתמהי רבנן לכתחלה אמאי. או אסיפא דנפלו לה משנתארסה דקא מודו כולהו דלכתחלה לא תמכור ואם מכרה ומתנה קיים. ואהא מתמהי אמאי אין מכרה בטל. ואתינן למפשט' מהא דתניא אמר ר' יהוד' אמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזו אשתו וכו' מה זו מכר' בטל אף זו מכרה בטל אמר להם על החדשים אנו בושי' אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים. ש"מ דיעבד קאמר דהא קתני בהדיא דקשיא להו אמאי אין מכרה בטל ש"מ:

3 אמ' רב זביד תני מוכרת ונותנת וקיים. כלו' תני במתנית' מוכרת ונותנת וקיים והכי וודאי ניחא דמחקינן מתניתא מקמי מתני':

4 ר' שמעון חולק בין נכסים לנכסים. פי' אסיפא קאי דאמרי עד שלא נשאת ונשאת אבל בשנפלו לה משנשאת בהא דכולי עלמא מודו שאם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות ולא שני לן בהו כלל אלו הן ידועין ואלו הן שאינן ידועים אמר ר' יוסי ב"ר חנינא ידועין מקרקעי שאינן ידועין מטלטלי פי' ידועין מקרקעי ואפי' אינן ידועין לבעל שאינן ידועין מטלטלי ואפי' הן ידועין לבעל. ור' יוחנן אמר אלו ואלו ידועין הן בשידע בהן הבעל אלא אלו הן שאינן ידועין כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסי' במדינת הים. ולאו דווקא במדינת הים אלא כל שלא ידע בהן הבעל נמי ולר' יוסי לא שני לי' כלל בין מקרקעי למטלטלי. אלא נכסים הידועין זהו ידועין לבעל ושאינן ידועין שאין ידועי' לבעל ואם לא היו ידועין בשעה שנשאת וידע בהן אחר כך הרי אלו ידועין כל שידע בהן הבעל קודם שמכרה אותן:

5 ההיא איתתא דבעיא דתברחינהו לנכסיה כו':