רא"ה על ברכות ט׳ ב

1 מתני'. מאימתי קורין את שמע בשחרין משעה שיכיר בין תכלת ללבן רבי אליעזר אומר משעה שיכיר בין תכלת לכרתי עד הנץ החמה רבי יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך בני אדם לעמוד בשלש שעות הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה.

2 גמ' תניא רבי מאיר אומר כדי שיכיר בין זאב לכלב רבי עקיבא אומר כדי שיכיר בין חמור לערוד אחרים אומרים כדי שיראה את חבירו בריחוק ארבע אמות ויכירהו אמר רב הונא הלכה כאחרים אמר אביי לתפילין כאחרים. פי' להניח תפלין כאחרים דהיינו משיכיר חבירו בריחוק ארבע אמות. לקריאת שמע כותיקין דאמר רבי יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה תניא נמי הכי ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום אמר ר' זירא מאי קראה ייראוך עם שמש פי' ייראוך דהיינו תפלה תהי עם שמש. וכן הילכתא.

3 רי"ף ה, א כתב רבינו ז"ל ומיהו לית כל איניש יכיל לכווני ולמעבד כי האי גוונא ואפילו הכי מצוה למיקרי קודם הנץ החמה במעט שלא יתפלל אלא לאחר הנץ החמה שנמצא מתפלל ביום ואע"פ שאינו עם הנץ החמה דוקא. ואיני מבין יפה לשונו.

4 פי' והא דאמרינן לתפלין כאחרים ולא אמרינן לציצית משום דאילו ציצית יכול ללבוש הטלית בלילה אלא שאין מברך עליה אלא ביום, ותפלין אפילו למאן דאמר לילה זמן תפלין אינו מניחן לכתחלה בלילה אלא ביום כדאיתא בעירובין צו, א.

5 אמר רבי יוחנן בתחלה אומר ה' שפתי תפתח ולבסוף אומר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.