רא"ה על ברכות ט׳

1 אמר רבי אחא ברבי חנינא אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי שמעון בן יוחאי אמר רבי זירא ובלבד שלא יאמר השכיבנו. כלומר משום דברכה זו משום מזיקין הוא דתיקון לה וכיון דיממא הוא לא צריך.

2 פי' ודאי מסתברא דהני תרתי דרבי שמעון בן יוחאי לא פליגי אהדדי מדלא רמינן להו בגמ' אהדדי ולישני ליה הא דידיה הא דרביה אלא ודאי לא פליגי, ותרוייהו נמי הילכתא נינהו, קמייתא הא פסקינן לה כלישנא דגמ', אידך נמי אע"ג דפסקינן לה בלישנא דאיכא דמתני לה, הא איכא נמי דר' זירא דמפרש לה דלא לימא השכיבנו, ולא תיקשי לך היכי אפשר למיפק בחד שעתא בשל יום ובשל לילה, דמשום לישנא דקרא הוא דלאו תליא מילתא בזמן לילה ויום אלא בשכיבה וקימה וכיון דהאי שעתא תרוייהו איתנהו בה ודאי עולה לכאן ולכאן, וגם לענין תפלה מצינו כן לקמן כז, א בפלוגתא דרבי יהודה ורבנן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ושניהם מתפללין בשעה אחת וזה יוצא בשל ערבית וזה יוצא בשל מנחה, ואע"ג דהתם משום דהיא דרבנן אקילו בה מכל מקום מצינו שעה אחת עולה לכאן ולכאן.

3 ורבינו ז"ל כתב הנהו כולהו הילכתא נינהו, מיהו הא דאמר רבן גמליאל וההיא דאמר רבי שמעון בן יוחאי עד שיעלה עמוד השחר בדיעבד הוא, ואפילו עבד הכין במזיד וקרא אחר חצות קודם שיעלה עמוד השחר נפיק ידי חובתיה ואע"פ שאינו רשאי לעשות כן דתניא ד, ב חכמים עשו חיזוק לדבריהם, פי' ואמרו עד חצות, כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ויאמר אלך לביתי אוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואחר כך אקרא קרית שמע ואתפלל ואם הטיבתו שינה נמצא ישן כל הלילה אלא אדם בא מן השדה בערב ילך לבית הכנסת אם היה רגיל לקרות קורא לשנות שונה ואחר כך קורא קרית שמע ומתפלל וכל העובר על דברי חכמים כלומר שלא קרא עד חצות ובמזיד חייב מיתה, והא דרבי שמעון בן יוחאי דאמר פעמים שאדם קורא קרית שמע של ערבית קודם הנץ החמה דוקא בשעת הדחק כגון מי שהיה שכור או חולה אבל אם עשה כן במזיד או בפשיעה לא יצא ידי חובתו דאמרינן כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי אחא לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דההוא זוגא דרבנן דאשתכור בהלולא דבריה דרבי יהושע בן לוי ולא קרו קרית שמע אתו לקמיה דרבי יהושע בן לוי אמר להו כדאי רבי שמעון בן יוחאי לסמוך עליו בשעת הדחק, וכן הא דרבי שמעון בן יוחאי דאמר פעמים שאדם קורא קרית שמע של שחרית לאחר שיעלה עמוד השחר בדיעבד הוא או בשעת הדחק כגון מי שהיה משכים לצאת לדרך וכיוצא בו אבל לכתחלה לא זה כתב רבינו ז"ל. ואיני מבין דבריו במה שכתב דההיא דרבן גמליאל בדיעבד דודאי רבן גמליאל ורבנן בלכתחלה פליגי ורבן גמליאל אפילו בלכתחלה שרי והלכה כרבן גמליאל דאפילו לכתחלה עד שיעלה עמוד השחר.

4 מתני'. מאימתי קורין את שמע בשחרין משעה שיכיר בין תכלת ללבן רבי אליעזר אומר משעה שיכיר בין תכלת לכרתי עד הנץ החמה רבי יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך בני אדם לעמוד בשלש שעות הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה.

5 גמ' תניא רבי מאיר אומר כדי שיכיר בין זאב לכלב רבי עקיבא אומר כדי שיכיר בין חמור לערוד אחרים אומרים כדי שיראה את חבירו בריחוק ארבע אמות ויכירהו אמר רב הונא הלכה כאחרים אמר אביי לתפילין כאחרים. פי' להניח תפלין כאחרים דהיינו משיכיר חבירו בריחוק ארבע אמות. לקריאת שמע כותיקין דאמר רבי יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה תניא נמי הכי ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום אמר ר' זירא מאי קראה ייראוך עם שמש פי' ייראוך דהיינו תפלה תהי עם שמש. וכן הילכתא.

6 רי"ף ה, א כתב רבינו ז"ל ומיהו לית כל איניש יכיל לכווני ולמעבד כי האי גוונא ואפילו הכי מצוה למיקרי קודם הנץ החמה במעט שלא יתפלל אלא לאחר הנץ החמה שנמצא מתפלל ביום ואע"פ שאינו עם הנץ החמה דוקא. ואיני מבין יפה לשונו.

7 פי' והא דאמרינן לתפלין כאחרים ולא אמרינן לציצית משום דאילו ציצית יכול ללבוש הטלית בלילה אלא שאין מברך עליה אלא ביום, ותפלין אפילו למאן דאמר לילה זמן תפלין אינו מניחן לכתחלה בלילה אלא ביום כדאיתא בעירובין צו, א.

8 אמר רבי יוחנן בתחלה אומר ה' שפתי תפתח ולבסוף אומר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.