רא"ה על ברכות ס״א ב

1 אמר רב יהודה אמר רב לא אסרו אלא מן הצופה הצופים ולפנים וברואה. פי' ארישא דמתניתין קאי דלא יקל אדם ראשו, דלא אסרו לנהוג קלות ראש כנגד שער המזרחי אלא מן המקום שהוא חוץ לירושלים ששמו צופים שיכולין משם לראות הר הבית ומשם ואילך אינן יכולין לראותו משם, וברואה לאפוקי אם הוא עומד במקום נמוך. אמר ר' יוחנן ובמקום שאין בו גדר. פי' שאפילו במקום שוה אם יש בו כותל או גדר מפסיק בין המקום שהוא עומד שם להר הבית מותר. ובזמן שהשכינה שורה. לאפוקי בזמן שאין בית המקדש קיים דאף על גב דליכא חד מהני שרי.

2 תנו רבנן הנפנה בכל מקום ביהודה לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום. פי' לא יפנה למזרח שיהיו אחוריו למזרח ופניו למערב, וכן לא יפנה למערב שיהו אחוריו למערב ופניו למזרח, מפני שאם יפנה בענין זה פירועו שלפניו או שלאחריו לצד ירושלם. ובגליל אסור צפון ודרום. פי' מפני שהגליל הוא בצפונה של ארץ ישראל ואם יפנה לצפון או לדרום יהא פירועו לצד ירושלם. ור' יוסי מתיר שהיה ר' יוסי אומר לא אסרו אלא ברואה. פי' במקום שרואין משם ירושלם. ר' יהודה אומר בזמן שבית המקדש קיים אסור אין בית המקדש קיים מותר ר' עקיבא אוסר בכל מקום ר' עקיבא היינו תנא קמא איכא בינייהו חוצה לארץ תנא קמא סבר חוצה לארץ מותר ור' עקיבא סבר חוצה לארץ אסור.

3 רבא רבה הוו רמיאן ליה הנהו ליבני מזרח ומערב כי היכי דליפני צפון ודרום. פי' לבנים שיושבין שם ליפנות היו מתוקנות ומסודרות אחת למזרח ואחת למערב והוא יושב עליהם ונמצא נפנה צפון ודרום, וכדי שלא יהא פירועו שלפניו ושלאחריו למזרח ולמערב עשה כן אע"פ שהיה בבבל שהוא חוצה לארץ לפי שבבל למזרחה של ארץ ישראל. עאל אביי הפכינהו. פי' הפכם לצפון ולדרום כדי שיפנה מזרח ומערב לראות אם יקפיד בו רבו על כך אי סבירא ליה כר' עקיבא דאמר אף בחוצה לארץ אסור. עאל רבה תרצינהו. כאשר בתחלה. אמר מאן האי דקא מצער לי הילכתא כר' עקיבא. פי' וכתב הראב"ד ז"ל שלא אסרו אלא בבית הכסא שבשדות אבל שבבית שהכותלים מקיפין לית לן בה.