רא"ה על ברכות ס״א א

1 ולעולם יהיו דבריו של אדם מעטים לפני הקדוש ברוך הוא. כלומר שאף על פי שרואה עצמו צדיק גמור לא יהא כמתפאר וכמתעטר בכך אלא יהא נראה בעיניו שעדיין לא הגיע אפילו לחלק אחד ממה שמחוייב לעשות. שנאמר אל תבהל את פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים.

2 ותניא אל יהלך אדם אחורי אשה בדרך ואפילו היא אשתו נזדמנה לו על הגשר יסלקנה לצדדין והעובר אחורי אשה בנהר לא ינקה מדינה של גהינם. אמר רב נחמן ואמרי לה במתניתא אחורי ארי ולא אחורי אשה אחורי אשה ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין. מפני שנראה כמי שאינו מאמין כשאינו נכנס לתוכה. ולא אמרן אלא דליכא פיתחא אחרינא ולא דרי טונא. פי' שאינו מוליך משוי על כתיפו או בידו. ולא רכיב חמרא. פי' מדליכא חד מהני היה לו ליכנס שם. אבל אי איכא חד מהני לית לן בה. פי' דהא קא חזו שהמשוי והחמור מעכבו, וכי איכא פיתחא אחרינא תולין שבפתח האחר יכנס.

3 תנו רבנן המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי שיסתכל בה אפילו גדול בתורה כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גהינם שנאמר יד ליד לא ינקה רע. פי' משה רבינו שקיבל התורה מידו של הקדוש ברוך הוא לידו.

4 מתני'. לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח. פי' שער מזרחי היה בבית המקדש, וקאמר שלא ינהג אדם שום קלות ראש בכל מקום שהוא כנגד שער המזרחי מפני שהוא מכוון כנגד קדשי הקדשים. לא יכנס אדם להר הבית. פי' הוא כל אותו הר שבית המקדש בנוי עליו. במקלו במנעלו בסנדלו ובאפונדתו. פי' בכיסו. ובאבק שעל רגליו. פי' והכל מפני מורא המקדש שבתוכו דכתיב ויקרא יט, ל ומקדשי תיראו. ולא יעשנו קפנדריא. פי' שלא יקצר הילוכו שם. ורקיקה מקל וחומר. פי' אסורה בו הואיל וכל הני אסורין בו.