רא"ה על ברכות ו׳

1 אמר רב חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו וכשמת אומרים עליו אי חסיד אי עניו תלמידו של אברהם אבינו דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' ואין עמידה אלא תפלה שנא' ויעמד פינחס ויפלל.

2 אמר רב חלבו אמר רב הונא היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה אמר אביי לא אמרן אלא כי נפיק אבל כי עייל מצוה קא עביד דכתיב ונדעה נרדפה לדעת את ה' אמר רב זירא מריש כי הוה חזינא רבנן דהוו רהטי בשבתא לפירקא אמינא קא מחללי רבנן שבתא כיון דשמעינן להא דר' תנחום אמר רבי יהושע בן לוי לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת שנאמר אחרי ה' ילכו כאריה ישאג אנא נמי הוה רהיטנא.

3 אמר רב חלבו כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר סביב רשעים יתהלכון אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפי לבי כנישתא אבל מהדר אפי לבי כנישתא לית לן בה. ההוא גברא דהוה מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפי לבי כנישתא חלף ההוא טייעא חזייה אמר ליה בדובר קיימת קמי מרך כלומר בחוספא שקל ספסירא ופסקה לרישיה.

4 אמר רבי יהושע בן לוי אסור לו לאדם שיעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין. פי' דנראה רשע דעובר שם בשעת תפלה ואינו נכנס שם. אמר אביי לא אמרן אלא דלא דארי טונא ודלא רכיב אחמרא ודלא מנח תפילי ודליכא שתי פתחים ודליכא כנישתא אחריתי אבל איכא חד מינייהו לית לן בה. פי' דתו ליכא חשדא דאי איכא שני פתחים או כנישתא אחריתי הרואה סבור דיכנס בפתח אחר או בבית הכנסת האחר, דארי טונא ורכיב אחמרא נמי הרי נראה דאינו יכול ליכנס מפני משאו ומפני חמורו, מנח תפילי נמי הרי נראה שזכור הוא במלכות שמים וכשאינו נכנס דנין אותו לזכות דטרוד הוא.