רא"ה על ברכות נ״ט

מהדורה: פירוש ההלכות מסכת ברכות, ירושלים תשס"ז

מפרשים:
1 אמר ר' יהושע בן לוי הרואה קשת בענן אומר ברוך זוכר הברית במתניאתא תאנא נאמן בבריתו וקיים במאמרו אמר רב פפא הילכך נימרינהו לתרויהו ברוך זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו.
2 על הרוחות. מאי רוחות אמר אביי זעפא. על הברקים ועל הרעמים אומר ברוך שכחו מלא עולם או ברוך עושה בראשית. ירושלמי על הברקים ר' ירמיה ור' זעירא בשם רב חסדא דיו פעם אחת בכל יום ר' יוסי במה אנן קיימין אם בטורדין דיו פעם אחת ואם במפסיקין מברך על כל פעם ופעם אתא ר' אחא בר חנינא בשם ר' חסדא. פי' ואמר לה בשם רב חסדא כדאמר לה ר' יוסי. אם בטורדין דיו פעם אחת בכל יום ואם במפסיקין מברך על כל פעם ופעם חיליה דר' יוסי מן הדא היה יושב בחנותו של בשם כל היום אינו מברך אלא פעם אחת היה נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם. פי' ומאי טורדין ומאי מפסיקין, מפסיקין היינו שנתפזרו העבים בינתים, אבל בטורדין שלא הפסיק פזור העבים בין זה לזה דיו פעם אחת ביום, ולא דמי לרואה הימים וההרים והגבעות שאינו מברך אלא לאחר הפסקה של שלשים יום שלא ראה, דהתם שאני שהם מקומות קבועים בעולם ודיו בברכה אחת משלשים יום לשלשים יום לראייתו, אבל זועות ורעמים שהשניים אינן הראשונים עצמן צריך לברך על חדושן הואיל ומפסיקין בפזור העבים.
3 תנו רבנן הרואה חמה בתקופתה ולבנה בטהרתה כוכבים במשמרותם מזלות בעתם אומר ברוך עושה בראשית. פי' שרואה אותן בתחלת הוייתן שהן היום במקום שהיו בתחלתן בששת ימי בראשית בשעה שנתלו ברקיע והוא ידוע לחכמי העיבור באיזה זמן חוזרין למקומן הראשון.
4 רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול וכו'. ופרקים עד כמה אמר ר' אבא בר רב יצחק עד שלשים יום. על הגשמים ועל בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב והני מילי היכא דאית ליה ארעא לדידיה ואיכא שותפא בהדיה. פי' בכי האי גונא מברך הטוב והמטיב, ולא צריך לברוכי לא שהחיינו ולא ברכת מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו האמורה לפנינו, דהכל בכלל הטוב והמטיב בין טובתו בין טובת שאר כל העולם. אבל ליכא שותפא בהדיה מברך שהחיינו. פי' ומברך נמי ברכת מודים דאין ברכתו על טובתו המיוחדת לו פוטרת ברכה שהיא בטובת כל העולם. כדתניא קצרו של דבר על שלו מברך שהחיינו על שלו ושל חבירו אומר ברוך הטוב והמטיב ואי לית ליה ארעא לדידיה מברך מודים אנחנו לך וכו' כדכתבנוה במסכת תענית וחותם ברוך רוב ההודאות וקל התושבחות. פי' רוב ההודאות מרובה בהודאות.
5 אמרו ליה מת אביו וירשתו אי איכא אחי דירתי בהדיה בתחלה מברך ברוך דיין האמת ולבסוף אומר הטוב והמטיב. פי' ובין דאיתנהו להנהו אחי בהדיה בחד דוכתא בין דאיתנהו בדוכתא אחרינא מברך הטוב והמטיב. ואי ליכא אחי דירתי בהדיה בתחלה מברך ברוך דיין האמת ולבסוף שהחיינו.
6 רי"ף מד, א מתני'. בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו. פי' איכא מאן דאמר דלא מברך עלייהו אלא כי מתהני דהיינו כשידור בבית וכשילבש הכלים ולאו משעה דזבין להו, והר"א ז"ל אמר דמשעת המקח מברך עליהו על ההנאה העתידה, תדע דברכת הגשמים לאו לאלתר מיתהני מיניהו ואפילו הכי מברכינן עלייהו משעת ירידתם על סוף הנאתן.
7 ירושלמי לא סוף דבר חדשים אלא אפילו שחקים חדשים הם לו, ולאפוקי דאם היה לו ומכרן וחזר וקנאן דאינו מברך עליהן. ודעת חכמי התוספות ז"ל דאין צריך לברך אלא על כלים חשובים לאפוקי מנעל וסנדל וחלוק דלא.
8 מברך על הטובה מעין הרעה. שמא תבוא לו לרעה. ועל הרעה מעין הטובה. כלומר שחייב לברך על הטובה שהיא טובה עכשיו אף על פי שהיא מעין הרעה שמא תבוא לו לרעה שתבוא לידי הפסד כגון דאשכח מציאה ויש לחוש שמא יטלנה המלך מכל מקום השתא טובה היא, וכן חייב לברך על הרעה שהיא רעה לו עכשיו מברך עליה כעין שמברכין על הרעה אף על פי שסופה טובה כגון שנכנסו מים שוטפין בתוך שדהו והשחיתו הזרע או הניר אף על פי שסופה טובה שתהא שדהו שמנה.
9 והצועק על מה שעבר הרי זו תפלת שוא. פי' דמאי דהוה הוה. כיצד הרי שהיתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר ואמר יהי רצון שלא תהא אלו בתוך ביתי הרי זה תפלת שוא.
10 הנכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו. פי' יהי רצון שתכניסני לכרך זה לשלום. ואחת ביציאתו. פי' יהי רצון שתוציאני מכרך זה לשלום. בן עזאי אומר ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו ונותן לשעבר הודאה וצועק על העתיד לבא. פי' ובהכי הויין להו ארבע דכשיכנס מתפלל יהי רצון שאכנס לשלום וזו היא לעתיד, כשנכנס מודה על שנכנס לשלום וזו היא לשעבר, וכן ביציאתו. פי' ואינן פותחות בברוך ולא מסיימות דתפלה בעלמא כעין בקשת רחמים הן.
11 גמ' גרסינן בפרק המפקיד מב, א תנו רבנן ההולך למוד את גרנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי זה מדד ואחר כך בירך הרי זו תפלת שוא לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין שנא' יצו ה' אתך את הברכה באסמיך.
12 פיסקא. בנה בית חדש. אמר רב הונא לא שנו אלא שאין לו כיוצא בהן. פי' לא במקח ולא בירושה. אבל יש לו כיוצא בהן אינו צריך לברך. פי' אע"ג דלא קנאן אלא שבאו לו בירושה דהא מכל מקום אין אלו חידוש אצלו הואיל ויש לו. ור' יוחנן אמר אחד זה ואחד זה צריך לברך. פי' בין אין לו בין יש לו דאע"ג דיש לו בירושה הואיל ולא קנה אותן צריך לברך עכשיו על שמחת המקח דארעא קמיתא היא לו לענין מקח. וכתב רבינו ז"ל מכלל דאי קנה וחזר וקנה הואיל ועכשיו אין לו כיוצא בהן דברי הכל צריך לברך. כלומר מדאיפליגו אינהו ביש לו בירושה ולא קנה אלא אלו מכלל דאם אין לו עכשיו אע"ג דכבר קנה כיוצא באלו שהוא קונה עכשיו צריך לברך על אלו הואיל ואין לו. לישנא אחרינא אמר רב הונא לא שנו אלא שלא קנה כיוצא בהן. פי' בכי האי גונא צריך לברך אע"ג דיש לו בירושה דמכל מקום חידוש הוא לו לענין קנייה. אבל קנה כיוצא בהן. פי' ויש לו. אינו צריך לברך ור' יוחנן אמר אחד זה ואחד זה צריך לברך. פי' דאע"ג דקנה כיוצא בהן וגם יש לו צריך לברך על כל קנייה וקנייה. וכתב רבינו ז"ל וקיימא לן כר' יוחנן וכלישנא בתרא דאמר בין קנה כיוצא בהן בין לא קנה בכיוצא בהן בין אין לו כיוצא בהן בין שיש לו כיוצא בהן צריך לברך וכן הלכתא.