רא"ה על ברכות נ״א א

1 מי שאכל ושכח ולא בירך המוציא ונזכר עד שלא גמר סעודתו, פי' עד שלא גמר לאכול, חוזר ומברך המוציא ואם לאחר שגמר סעודתו, כלומר שגמר לאכול, ונזכר אינו חוזר ומברך המוציא משום דנראה ונדחה ושוב אינו נראה.

2 אמר רבי זירא אמר רבי אבהו ואמרי לה במתניאתא תנא עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה ושטיפה חי ומלא עיטור עיטוף נוטלו בשתי ידיו ואוחזו בימינו ומגביהו מן הקרקע טפח ונותן עיניו בו ומשגרו לאנשי ביתו במתנה. פי' כל חדא וחדא מפרש לה ואזיל.

3 רי"ף לח, א אמר רבי יוחנן אנו אין לנו אלא הדחה ושטיפה חי ומלא. פי' אבל כל אידך ודאי למצוה איתנייהו דהא מפרשינן לכולהו ושקלינן וטרינן בהו טובא.

4 הדחה מבפנים שטיפה מבחוץ. חי עד ברכת הארץ. פי' משום עין יפה. ובברכת הארץ נותן לתוכו מים. פי' שכך הכשרו. כדתנן מודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכין עד שיתן לתוכו מים. והא דאמרינן בשבת עו, ב דכוס של שבת רובע רביעית כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית שיעורא בגמר ברכה דהיינו ברכת הארץ. ומלא דאמר רבי יוחנן כל המברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלא מצרים שנאמר ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה. עיטור רב יהודה מעטר לה בתלמידים רב חסדא מהדר מעטר לה בנטלי. פי' כוסות. עיטוף רב פפא מעטף ויתיב רב אשי פריס סודרא על רישיה ונוטלו בשתי ידיו דאמר רב חיננא בר פפא אמר קרא שאו ידיכם קודש וברכו את ה' ואוחזו בימין אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע לימין אמר רב אשי הואיל והראשונים לא איפשיט להו אנן ניעבד לחומרא.