רא"ה על ברכות מ״ח א

מהדורה: פירוש ההלכות מסכת ברכות, ירושלים תשס"ז

« רא"ה על ברכות מ״ז ×¢×´× רא"ה על ברכות מ״ח ×¢×´×‘ »

1 משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים פתח ↗

וְכֵיצַד הִיא תְּפִלַּת הַצִּבּוּר. יִהְיֶה אֶחָד מִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם וְהַכּל שׁוֹמְעִים. וְאֵין עוֹשִׂין כֵּן בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה גְּדוֹלִים וּבְנֵי חוֹרִין. וּשְׁלִיחַ צִבּוּר אֶחָד מֵהֶם. וַאֲפִלּוּ הָיוּ מִקְצָתָן שֶׁכְּבָר הִתְפַּלְּלוּ וְיָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן מַשְׁלִימִין לָהֶם לַעֲשָׂרָה. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ רֹב הָעֲשָׂרָה שֶׁלֹּא הִתְפַּלְּלוּ. וְכֵן אֵין אוֹמְרִים קְדֻשָּׁה וְלֹא קוֹרְאִין בַּתּוֹרָה וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ וְלֹא מַפְטִירִין בַּנְּבִיאִים אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה:

1 מגילה פתח ↗

וְאֵין מְזַמְּנִין עַל הַמָּזוֹן בַּשֵּׁם פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה וְכוּ׳. כֵּיוָן דְּבָעֵי לְמֵימַר ״נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ״ — בְּצִיר מֵעֲשָׂרָה לָאו אוֹרַח אַרְעָא.

2 רי"ף פתח ↗

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב תשעה שאכלו דגן ואחד אכל ירק מצטרפין ואפילו טבל עמהן בציר או ששתה כוס אחד מצטרפין ואפי' שבעה שאכלו דגן ושלשה אכלו ירק מצטרפין לנברך לאלהינו אבל ששה לא דבעינן רובא דמינכר והני מילי לענין אצטרופי לבי עשרה אבל להוציא רבים ידי חובתן אינו מוציא עד שיאכל כזית דגן וקאמרי רבנן דוקא אצטרופי להי עשרה אבל לבי תלתא אינו מצטרף עד שיאכל כזית דגן דף מח: אמ' רב נחמן משה תיקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן יהושע תיקן להם ברכת הארץ בשעה שנכנסו לארץ דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים דוד תיקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תיקן על הבית הגדול ובקדוש שנקרא שמך עליו והטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר:

1 אמר רב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו וכן הלכתא. כתב רבינו ז"ל ואמרי רבוואתא ז"ל והוא שנכנס לכלל שלש עשרה שנה ואע"ג דלא פרח. פי' שלא התחיל להביא סימנין כלל. אבל קטן שלא הגיע לכלל שלש עשרה אע"ג דפרח אין מזמנין עליו. ופי' פורח שהתחיל להביא סימנין אלא שלא גמרו, שלא גדלו שיהא בראשן כדי לכוף לעיקרן. ואנן לא סבירא לן הכי כיון דקרו ליה קטן אפילו בן עשרה ובן תשע, פי' ואפילו פחות מכאן, כשהוא יודע למי מברכין מזמנין עליו והכי חזינא לגאון ז"ל. פי' והשתא אתיא מתניתא שפיר דמייתינן בגמרא דתניא קטן שהביא שתי שערות מזמנין עליו, פי' לעולם ואפילו אינו יודע למי מברכין דלא גרע משאר מצות שחייב בהן כיון דגדול הוא, ושלא הביא שתי שערות אין מזמנין עליו, בשאינו יודע למי מברכין, ואין מדקדקין בקטן בשערות דאם יודע למי מברכין אפילו בן חמש שנים מזמנין עליו, והאי דלא מייתינן בגמרא מינה סייעתא לרב נחמן משום דאיכא לאוקומא באנפא אחרינא כדאיתא בגמרא. פי' והוא הדין לענין עשרה שמצטרפין קטנים כשיודעים למי מברכים משבעה בני אדם ואילך דאיכא רובא דמינכר, דרובא דמינכר בעינן כדמוכח בגמרא, וכן לענין תפלה.

2 רי"ף לה, ב אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב תשעה שאכלו דגן ואחד ירק מצטרפין ואפילו טבל עמהם בציר או ששתה כוס אחד מצטרף. פי' לענין עשרה. ואפילו שבעה שאכלו דגן ושלשה ירק מצטרפין לומר נברך לאלהינו אבל ששה לא דבעינן רובא דמינכר והני מילי לענין לאיצטרופי לבי עשרה אבל להוציא את הרבים ידי חובתן עד שיאכל כזית דגן וקאמרי רבנן דוקא אצטרופי לבי עשרה אבל לבי תלתא אינו מצטרף עד שיאכל כזית דגן. פי' ומתניתין היא בהדיא לקמן מט, ב עד כמה מזמנין עד כזית, ומתניתין להצטרף לשלשה.

1 גיטין פתח ↗

וְלָא פְּלִיגִי; כֹּל חַד וְחַד לְפִי חוּרְפֵּיהּ. וְטַעְמָא מַאי? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו.

1 ברכות פתח ↗

וְלֵית הִלְכְתָא כְּכׇל הָנֵי שְׁמַעְתָּתָא, אֶלָּא כִּי הָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין — מְזַמְּנִין עָלָיו.

2 תוספות על ברכות פתח ↗

עד כמה מזמנין וכו'. ה"ה ברכת המזון בלא זימון אלא רבותא אשמעינן דאפילו על כזית מזמנין:

« רא"ה על ברכות מ״ז ×¢×´× רא"ה על ברכות מ״ח ×¢×´×‘ »