רא"ה על ברכות מ״ו ב

מהדורה: פירוש ההלכות מסכת ברכות, ירושלים תשס"ז

מפרשים:
1 להיכן הוא חוזר כשאומר נברך שאכלנו משלו רב זביד משמיה דאביי אמר חוזר לראש ואומר נברך פעם אחרת ורבנן אמרי למקום שפסק. פי' שאומר ברוך הוא. וכן הלכתא.
2 רי"ף לד, ב תניא מה הוא אומר בבית האבל הטוב והמטיב רבי עקיבא אומר דיין אמת ותנא קמא הטוב והמטיב אין דיין אמת לא אלא אימא אף הטוב והמטיב. מר זוטרא איקלע לבי רב אשי איתרע ביה מילתא פתח ואמר, פי' בסוף ברכת המזון בברכת הטוב והמטיב אמר, ברוך המלך החי הטוב והמטיב דיין אמת שופט בצדק ושליט בכל מעשיו שאנחנו עבדיו ועמו ובכל אנו חייבים להודות לו ולברכו וכן הלכתא.
3 תנו רבנן אין מכבדין לא בדרכים ולא בגשרים ולא בידים מזוהמות. פי' שאין ראוי לשמש הגדול בידים מזוהמות. אלא בפתח הראוי למזוזה. פי' ולאפוקי בית הכסא ובית המרחץ. פי' ומיהו כל היכא דמסתפי דילמא חליש דעתיה דאידך אי לא מכבד ליה בעי לפיוסיה, כדאשכחן בשבת בפרק במה בהמה יוצאה נא, ב דהוו אזלי באורחא וקדמיה חמריה ואמר ליה לפיוסיה, חמור שעסקיו רעים כגון זה, כלומר שאינו ברשות בעליו לעשות בו כחפצו, לומר דשלא מדעתו קדמו חמורו.