רא"ה על ברכות מ״א א

1 אמר עולא מחלוקת כשברכותיהן שוות כגון אתרוג וזית דרבי יהודה סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי חביב עדיף. פי' כיון דחדא ברכה היא חביב עליה עדיף לברוכי עליה וליפטרו אידך. אבל אין ברכותיהן שוות. דזה פרי האדמה וזה פרי העץ. דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה. פי' אבל לעיל דברכותיהן שוות אינו מברך על זה וחוזר ומברך על זה אלא מברך על האחד וחבירו פטור. כתב רבינו ז"ל ואיזה שירצה יקדים. ולא נהיר דהוה ליה למימר הכי בהדיא דברי הכל מברך על איזה מהן שירצה, אלא הכי פירושה וחשוב בברכות עדיף כגון פרי האדמה ובורא פרי העץ בורא פרי העץ עדיף, בורא פרי האדמה ושהכל בורא פרי האדמה עדיף, דכל שמיוחד בברכתו הוא חשוב יותר. ואף על גב דאמרינן במתניתין מ, א דאם בירך בפירות האילן בורא פרי האדמה יצא, ואם איתא הוה ליה לאקדומי בורא פרי האדמה כי היכי דליפטרו אידך כדי שלא לרבות בברכות, ואף על גב דבורא פרי העץ עדיף ומשום הכי מקדים ליה, הוה ליה למימר בורא פרי האדמה כדי שלא להרבות בברכות כדקיימא לן דאסור לרבות בברכות בחנם כדמוכח ביומא ע, א ובסוטה מא, א, איכא למימר דכי אמרינן דאם בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא הני מילי כשמתכוין לצאת באותה ברכה אבל ודאי עיקר מצותו לצאת בכל אחד בברכתו הראויה לו.

2 פי' ובגמרא פליגי בה רב אמי ורב יצחק נפחא, מתניתין דפליגי רבי יהודה ורבנן אי בשברכותיהן שוות או לא, וחד מינייהו קאי כעולא דמוקי לעיל פלוגתא דרבי יהודה ורבנן בברכותיהן שוות, הילכך קיימא לן כותיה דהוו להו תרי לגבי חד, ובפלוגתא דמתניתין הלכה כרבנן וברכותיהן שוות חביב עדיף, ואין ברכותיהן שוות חשוב בברכה עדיף וכדמוכח לעיל לט, א מעשה דבר קפרא.

3 אמר רב יוסף ואיתימא רבי יצחק כל הקודם בפסוק זה הוא קודם לברכה ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש. פי' בדליכא חד מינייהו חביב עליה טפי מאידך דאילו חד מינייהו חביב עליה הא אמרינן לעיל דלעולם בברכותיהן שוות חביב עדיף.