רא"ה על ברכות כ״ט

1 פיסקא. רבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה. מאי מעין שמונה עשרה רב אמר מעין כל ברכה וברכה. פי' כגון אתה חונן לאדם דעת ברוך אתה ה' חונן הדעת השיבנו אבינו אליך ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה וכן כולן. ושמואל אמר הביננו ה' אלהינו לדעת את דרכיך ומול את לבבנו ליראתך לסלוח חטא היה לנו להיות גאולים ורחקנו ממכאוב ודשננו בנאות ארצך והנפוצים מארבע תקבץ והתועים לדעתך ישפטו. פי' התועים, שתעו ממקומם ולפיכך אין יכולין לדון, לדעתך ישפוטו, שישובו למקומם בלשכת הגזית המקום הנבחר ושם שכינה עמהם ומסכמת לדעתם. ועל הרשעים תניף ידיך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא ואתה תענה ברוך אתה ה' שומע תפלה.

2 אמר רב נחמן אמר שמואל כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ ממוצאי שבת וימים טובים מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת אמר רב ביבי בר אביי כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים לפי שצריך לומר שאלה בברכת השנים. פי' ומיהו בגמרא מקשינן עליה דרב נחמן דלעיל וניכלליה מכלל הביננו ה' אלהינו המבדיל בין קודש לחול וסלקא בקשיא, ואורחא דרבוותא ז"ל זימנין דלא מדחו שמעתא בהכי כיון דליכא תיובתא לא ממתניתין ולא ממתניאתא אלא בטעמא בלחוד דילמא רב נחמן לא חזי ההוא טעמא, דכיון דתקון רבנן הבדלה דהיא ברכה בפני עצמה קבועה על הכוס ותיקנוה בתפלה דילמא כולה ברכה בעי במטבע שלה, ואף על גב דלא אהדר רב נחמן וסלקוה בקושיא משום דמאן דמקשי שפיר מקשי ומכל מקום אפשר דלא איפריכא בהכי.

3 וכתב רבינו ז"ל וקא אמרי רבוותא ז"ל דהני מילי בשעת הדחק אבל שלא בשעת הדחק אין מתפלל הביננו. פי' ומיהו בגמרא אמרינן דאביי לייט מאן דמצלי הביננו במתא, וכותיה קיימא לן.

4 אמר רבי תנחום אמר רבי אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שאומרה בשומע תפלה והני מילי דאידכר מקמי שומע תפלה אבל אי לא אידכר בשומע תפלה מחזירין אותו ואם טעה ולא אמר הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס. פי' והא דאמרינן דכי לא אידכר בשומע תפלה מחזירין אותו פי' לברכת השנים שבה היא הזכרת שאלה, ולא סגי ליה באהדורי לשומע תפלה כיון דאית ליה למיהדר, אלא לעיקר דוכתא הדר דהיינו ברכת השנים, ולא אמרינן דסגי ליה בדאמר לה בשומע תפלה אלא דוקא דאידכר מקמי שומע תפלה.

5 ובגמרא אמרינן בפירוקא דהא מתניאתא דשני לן בטעה ולא הזכיר שאלה בברכת השנים בין יחיד לציבור דבציבור אין מחזירין אותו מפני ששומעה משליח ציבור, ואף על גב דבראש השנה לה, א אמרינן דשליח ציבור אינו מוציא הבקי הכא דטעה שאני, ולאפוקי משאלה בלחוד, ודוקא נמי בששומע כל התפלה משליח ציבור מתחלה ועד סוף. ואף על גב דההיא פירוקא לא קאי מכל מקום כיון דאיתמרא האי סברא בגמרא נקטינן הכי, דאף על גב דפירוקא אידחי משום טעמי אחריני כדאיתא התם, סברא לא אידחיא.

6 רי"ף כ, א אמר רבי תנחום אמר רבי אסי אמר רבי יהושע בן לוי טעה ולא הזכיר ראש חודש בעבודה חוזר לעבודה, בהודאה. כלומר אם נזכר בהודאה. חוזר לעבודה בשים שלום חוזר לעבודה ואם סיים חוזר לראש אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא הא דאמרת אם סיים חוזר לראש לא אמרן אלא שעקר את רגליו אבל לא עקר את רגליו חוזר לעבודה אמר רב נחמן בר יצחק הא דאמרן לא עקר את רגליו חוזר לעבודה לא אמרן אלא בשהוא רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אבל בשאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אף על פי שלא עקר את רגליו חוזר לראש. פי' דתרתי בעינן דלא עקר את רגליו ורגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, ולא אמרן אלא שלא סיים אותן וכיון דכן הוה ליה כמי שלא סיים תפלתו. והני תחנונים דאמרינן היינו דכבר אמר יהיו לרצון אמרי פי, ואפילו הכי כיון דרגיל לומר תחנונים אחר כן, כל היכא דלא אמרן חשיב כמי שלא סיים תפלתו, אבל ודאי אפילו אין רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו כל היכא דלא אמר יהיו לרצון אמרי פי חוזר לעבודה דודאי יהיו לרצון אמרי פי מכלל התפלה וכל היכא דלא אמרו לא חשיב סיים תפלתו. ומיהו ודאי כל היכא דבעי יכול לומר תחנונים כל כמה דבעי אחר תפלתו ומקמי יהיו לרצון אמרי פי, דהא אמרינן בפרק אין עומדין לא, א דאם בא לומר תחנונים אחר תפלתו אפילו כסדר יום הכפורים אומר, ואי בתר יהיו לרצון אמרי פי צריכא למימר פשיטא, אלא ודאי מקמי יהיו לרצון אמרי פי ולא הוי הפסקה, ויכול לאמרו אחר כל מה שרוצה להתפלל, ואף על גב דתיקנוה רבנן אחר שמונה עשרה, תחנונים לא חשיבא ברכה בפני עצמן ובכלל ברכה אחרונה הם וכולהו כתפלה אריכתא דמי. פי' והא דאמרינן ואם סיים חוזר לראש, לראש כל התפלה קאמרינן, דכיון דטעה וסיים תפלתו בטעות הוה ליה כמי שלא התפלל, והכי דייק בהדיא לישנא דחוזר לראש.

7 פי' והא דאמרינן לעיל דטעה ולא הזכיר שאלה בברכת השנים דאין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה דוקא שאלה שהיא שאלת צרכיו בזו יש לה תשלומין בשומע תפלה שהוא מקום מיוחד גם כן לתבוע צרכיו, אבל גבורות גשמים אם טעה ולא הזכיר אין לו תשלומין. וכל שחתם הברכה בטעות הוה ליה טעה בשלש ראשונות דחוזר לראש, ומיהו דוקא בשחתם הברכה אבל לא חתם חוזר ומזכיר דלא חשיב טעה אלא בשחתם.

8 מתני'. רבי אליעזר אומר כל העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך ברוך אתה ה' שומע תפלה. פי' הכי גרסינן כמו שכתבתי ולא גרסינן תפלה קצרה מעין שמונה עשרה דמעין שמונה עשרה לחוד ותפלה קצרה לחוד, ותפלה קצרה היינו מאי דפריש הושע ה' וכו'.

9 גמ' מאי קבע אמר ר' יעקב בר אידי אמר רב הושעיא כל שתפלתו דומה עליו למשאוי ורבנן אמרי כל שאינו יכול לאומרה בלשון תחנונים. כלומר אלא בטרוניא, ומתניתין דקאמר אין תפלתו תחנונים הכי קאמר אין תפלתו מקובלת כיון שאינה תחנונים.

10 תנו רבנן המהלך במקום גדודי חיות ולסטים יתפלל תפלה קצרה מאי תפלה קצרה אחרים אומרים צרכי עמך ישראל מרובים ודעתם קצרה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה והטוב בעיניך עשה ברוך אתה ה' שומע תפלה אמר רב הונא ואיתימא רבי יהושע בן לוי הלכה כאחרים. פי' וליתא למתני' לדר' יהושע דאמר הושע ה' את עמך וכו' כיון דאיפסיקא בהדיא הילכתא כאחרים.

11 פי' ובגמרא אמרינן אמתניתין מאי פרשת העיבור אמר מר עוקבא אפילו בשעה שאתה מלא עברה כאשה עוברה יהיו צרכיהם לפניך ואיכא דאמרי אפילו בשעה שישראל עוברין על דברי תורה יהיו צרכיהם לפניך. ומפני שפירוש עיבור, דברים שאין ראוי לאומרם בשעת תפלה, אומרם בכלל. ומשום דלא הילכתא לא מייתי לה רבינו ז"ל.

12 פי' ואין בברכה זו פתיחה ולא מלכות, וכעין ברכת השבח שאומרה על הגשמים שהיא נשמת כל חי, וכן תפלת הדרך דאמרינן לקמן, שאינן ברכות קבועות אלא בקשת רחמים והודאה בעלמא לשם יתברך ומתחלה כך נתקנו.

13 אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא לא תרתח ולא תחטי ולא תירוי דלא תחטי. פי' שלא תשתכר. וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא מאי היא אמר רב יעקב אמר רב חסדא זו תפלת הדרך. פי' והיא לעולם מלבד תפלה קצרה, וכן אפילו התפלל תפלה שלימה דליכא תפלה קצרה, תפלת הדרך לעולם איתא. אמר רב יעקב אמר רב חסדא כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך מאי תפלת הדרך יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום ותסמכנו ותחזירנו לביתנו לשלום ותצילנו מכף אויב ואורב בדרך ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו ברוך אתה ה' שומע תפלה. אמר אביי לעולם לישתף איניש בהדי ציבורא. פי' שיאמר בלשון רבים תוליכנו ותצעידנו ותסמכנו ותחזירנו וכן כולם.