רא"ה על ברכות כ׳

1 מתני'. נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפלין וחייבין בתפלה ומזוזה וברכת המזון. פי' לית כאן קטנים ואשיגרת לישן הוא ואגב נשים ועבדים נקטינהו לכולהו אגב שיטפא איידי דמרגלא תדירא בפומיה, אבל קטנים לא משכחת בהו פטורים בהן בהנך וחייבין באידך אלא אי בני חינוך נינהו להני מילי הכא והכא חייבין דאביהן חייב להרגילן ואי לא הכא והכא פטורין.

2 גמ'. קרית שמע ותפלין דהוה ליה מצות עשה שהזמן גרמא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. פי' דקסבר לילה לאו זמן תפלין והילכך הזמן גרמא שאינה אלא ביום, וקרית שמע בשכבך ובקומך, אבל חייבין בתפלה דרחמי אינון. ובמזוזה ובברכת המזון דהוה ליה שלא הזמן גרמא נשים חייבות. פי' ומיהו בגמרא מספקא לן נשים חייבות בברכת המזון דאוריתא או דרבנן.

3 רי"ף יב, א ונשים חייבות בקידוש היום דבר תורה דכתיב זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה. פי' דקידוש הוא דבר תורה, אבל לקדש על היין הוי דרבנן כדאיתא בנזיר ד, א וכדכתיבנא בנדרים בסייעתא דשמיא.

4 מתני. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. פי' קסבר דבעל קרי אסור בדברי תורה, ומיהו בקרית שמע דאורייתא עביד מאי דאפשר והיינו מהרהר, אבל בברכות דרבנן כיון דלא אפשר כדרכן פטור לגמרי. ועל המזון מברך לאחריו. פי' דהוי דאורייתא, ומאי מברך מהרהר דלא שני לן מקרית שמע. ואינו מברך לפניו. כלל דהוי דרבנן. רבי יהודה אומר מברך לפניהם ולאחריהם. פי' קא סלקא דעתן בגמ' כא, ב דכיון דרבי יהודה מחייב ליה ואפילו בדרבנן טעמיה משום דקסבר בעל קרי מותר בדברי תורה וכיון שכן אפילו כדרכו נמי קורא ומוציא בשפתיו.

5 פי' בגמרא אמרינן דהרהור לאו כדיבור דמי ומדינא לא סליק ליה כלל, ואפילו הכי בדאורייתא עביד מה דאפשר, והכי הילכתא, והכי אסיקנא בגמרא דכן הילכתא דהרהור לאו כדיבור דמי.

6 פי' ובגמרא אמרינן דברכת המזון מן התורה, וברכת התורה מן התורה.