רא"ה על ברכות ב׳

1 רי"ף א, א מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר. פי' כהנים שנטמאו וטבלו וצריכים הערב השמש קודם שיאכלו בתרומה, וקאמר דאותו זמן שמותר להם אחר הערב השמש לאכול בתרומה, והיינו צאת הכוכבים, אותו זמן עונת קרית שמע בערב, ונמשך עד סוף האשמורת הראשונה דהיינו שליש הלילה דהכי מפרש בגמ' ג, א דשלש משמרות הוי הלילה ומכאן ואילך עבר זמנה ושוב אינו יכול להתפלל, דקסבר ר"א דמאי דכתב רחמנא בשכבך תחילת שכיבה קאמר ואיכא אינשי דלא גאנו עד שליש הלילה.

2 וחכמים אומרים עד חצות רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. פי' דסבר רבן גמליאל דמאי דכתב ובשכבך כל זמן שכיבה קאמר, והיא מצאת הכוכבים עד שיעלה עמוד השחר, ולרבנן ודאי חצות לאו תחילת שכיבה היא ולא כל זמן שכיבה היא, אלא דרבנן סברי לה כרבן גמליאל דכל זמן שכיבה קאמר רחמנא, אלא דאמרי חצות להרחיק אדם מן העבירה, ופלוגתייהו בלכתחלה דלרבן גמליאל עד עמוד השחר ולרבנן עד חצות אבל בדיעבד מודו רבנן לרבן גמליאל דעד עמוד השחר, והכי איתא בגמרא ט, א.

3 והאי דפליגי במתניתין, דוקא בלישנא דבשכבך אי תחילת שכיבה אי כל שכיבה, אבל מאי דכתיב ובקומך דכולי עלמא תחילת קימה קאמר, ולאו כל זמן קימה דהיינו כל היום אלא תחילת קימה, אלא דפליגי נמי לקמן ט, ב עד כמה נמשך זמן תחלת קימה.

4 תנו רבנן מאימתי מתחילין לקרוא קרית שמע בערבין משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות דברי רבי מאיר. פי' דהתם מיקרי זמן תחילת שכיבה, דאיכא אינשי דגנו בהאי שעתא פעמים אלו ופעמים אלו, לומר שדרכן של בני אדם לפעמים לישן בזמן זה, וכיון דכן שפיר מיקרי זמן שכיבה ולא שייך למימר הכא מיעוטא הוא דמנהגא דכולי עלמא הוא מיהו זימנין הני וזימנין הני. והא דאמרינן משעה שבני אדם נכנסים לאכול פתן וכן משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, פי' משעה שנכנסים חייבין לאלתר להתפלל קודם שיאכלו, דמיקרי קרית שמע ומיכל בהדדי לא אפשר.

5 וחכמים אומרים משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן סימן לדבר צאת הכוכבים, ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ואומר והיה והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה. כלומר מכלל דשעה שפורשין ממלאכה דהיינו צאת הכוכבים לילה הוא.

6 רי"ף א, ב כתב רבנו ז"ל שמעינן השתא דבין למתניתין בין לברייתא עונת קרית שמע בערבין לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הילכתא דיחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דרבי אליעזר אדרבי אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות קרית שמע בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי רבי אליעזר, לאו למימרא דהאי דקתני במתני' משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבי אליעזר בלחוד הוא, אלא בין לרבי אליעזר בין לרבנן הכין סבירא להו, דהא לא איפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף, דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורת הראשונה ורבנן סברי עד חצות, אבל במשעה שהכהנים נכנסין לא פליגי, דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא רבי אליעזר בלחוד הוא דסבירא ליה הכי הוה להו לרבנן לאיפלוגיה עליה במשעה כדאיפליגי עליה בעד סוף ומדלא איפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן להו דבין לרבי אליעזר בין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, וכיון דסבירא ליה לרבי אליעזר בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דסבירא ליה משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי ואליבא דרבי אליעזר, ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לא רבי אליעזר ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר, הילכך בין לפירוקא קמא בין לפירוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתה לרבנן וכיון דאיתה לרבנן עבדינן כותייהו עד כאן.