רא"ה על ברכות י״ט

1 רי"ף יא, ב אמר ר' לוי כל המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים נופל בגיהנם שנאמר והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האון שלום על ישראל. פי' מטים דריש מלשון מטה, וקאמר דכשהן עושין עקלקלות על מטתן של תלמידי חכמים דמסתמא עליהם קאמר, אפילו בשעה ששלום על ישראל כלומר שאלמלא אותו עון היו ראויים לשלום דהיינו גן עדן, יוליכם ה' את פועלי האון.

2 פיסקא. נושאי המטה וחילופיהן. תנו רבנן אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע. פי' מפני ביטול קרית שמע. ואם התחילו אין מפסיקין. פי' ומיהו בגמ' אמרינן דאדם חשוב בתורה אפילו אתחולי מתחלינן.

3 תנו רבנן העם העוסקין בהספד בזמן שהמת מוטל לפניהם נשמטין אחד אחד וקורין. פי' ולא כולן, שלא יניחו את המת יחיד משום כבודו של מת, ואין יכולין לקרות עם המת משום דאסור כדאמרן לעיל. אין המת לפניהם הם יושבין וקורין והוא יושב ודומם הם עומדין ומתפללין והוא עומד ומצדיק עליו את הדין ואומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתגדור פרצותינו ופרצות עמך ישראל ברחמים.

4 מתני'. קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור, פי' קרית שמע, ויהיה שהות ביום עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו. פי' שורה זו היא שורה שעושין לאבלים בחזרתן מבית הקברות ואומרים שם דברים, ואף על גב דאמרינן לעיל דאין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע הא אתיא בשטעו וכסבורין שיש שהות ביום אי נמי באדם חשוב. העומדים בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין. פי' וטעמא דמתניתין דאמר דפטירי פנימיים משום עוסק במצוה פטור מן המצוה, וכיון שכן תמיהא מילתא עד שלא הגיעו לשורה אמאי אין מתחילין קרית שמע וגומרין וליפטרו ממצות שורה משום עוסק במצוה דהא עסקי בקרית שמע, איכא למימר דאתחלתא דהא מצוה משעת קבורה היא דשורה מענין קבורה היא וכבוד מתים וחיים וכיון דכן אישתכח דהיא קודמת. וכי תימא מאי שנא הא דפטרינן להו לכולהו פנימיים מקרית שמע טפי מיהא דתניא לעיל בגמ' העם העוסקין בהספד בזמן שהמת מוטל לפניהם נשמטין אחד אחד וקורין אין המת לפניהם הם יושבין וקורין, איכא למימר התם אין הקריאה מעכבת בהספד שאפשר לחזור בו אבל כאן מצות שורה מצוה עוברת היא.

5 גמ' תאנא אם יכולין להתחיל ולגמור אפילו פרק ראשון או פסוק אחד יתחילו ואם לאו לא יתחילו.

6 פיסקא. העומדים בשורה. תנו רבנן שורה הרואה את הפנים פי' חלל ששם האבל פטורה ושאינה רואה את הפנים חייבת רבי יהודה אומר הבאים מחמת אבל כלומר קרוביו פטורין ומחמת כבוד חייבין.

7 אמר רב יהודה אמר רב המוצא כלאים בבגדו פושטו ואפילו בשוק שנאמר אין חכמה ואין תבונה לנגד ה' כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב. פי' ולפיכך פושטו בשוק בפני כל אדם ואינו חושש לכבודם.

8 פי' ואסיקנא בגמ' דוקא בכלאים דאורייתא שוע טוי ונוז אבל בכלאים דרבנן לא דגדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה בלאו דלא תסור, דכל מיליהו דרבנן אלאו דלא תסור אסמכינהו, ולאו דקרא לא משתעי בהכי כלל אלא אסמכתא דרבנן בעלמא הוא וקרא לא משתעי אלא בדאורייתא.