1 ה בַּדֶּרֶךְ בְּעֵת נְסִיעָתוֹ לְאוּמֶין עָנָה וְאָמַר אַף עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל תָּמִיד, וְאֵין דּוֹר יָתוֹם. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שַׁבָּת קלח: כְּשֶׁאָמַר אֵיזֶה תַּנָּא עֲתִידָה תּוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל, עָנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר לָאו, כִּי דְּבָרִים לא בְּזֹהַר דָּא יִפְקוּן מִן גָּלוּתָא. כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ וְעַל־כֵּן עָמַד עַצְמוֹ עַל־זֶה הַפָּסוּק וְגִלָּה אָז הַסּוֹד הַנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי א' בִּתְחִלָּתוֹ עַיֵּן שָׁם מִגְּדֻלַּת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן יֵשׁ לוֹ גַּם־כֵּן בְּוַדַּאי הֲנָאָה מִזֶּה, הַיְנוּ מִזֶּה הַחִדּוּשׁ הַנִּפְלָא. הֵשִׁיב הֵן, אַחַר־כָּךְ עָנָה וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּעַצְמוֹ הוּא עִנְיָן אַחֵר, כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא דָּנִיֵּאל ד עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִית כַּנִּדְפָּס שָׁם וְעַכְשָׁו יֵשׁ נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה מִשְׁלֵי י"ח שֶׁאַפִלּוּ הַעִיר וְקַדִּישׁ צָרִיךְ גַּם־כֵּן לְקַבֵּל מִשָּׁם וְכוּ'. גַּם כְּבָר נִשְׁמָע שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא נָהָר הַמְטַהֵר מִכָּל הַכְּתָמִים:
