חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים פ״ב

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים ע״ו חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים פ״ג »

1 מגן אברהם פתח ↗

וי"א דלא וכו'. וסברא קמייתא ס"ל דיותר בקל נפרכת ע"י גלילה מע"י זריקה וזה וזה דעתם לחומרא, ונ"ל דבזמן הקור שהצואה נקרשת הרבה כאבן שרי לקרות כנגדה אף על פי שתחזור אח"כ לקדמות' בזמן החום מ"מ בתר השתא אזלינן וכ"מ קצת בטהרות פ"ג ומ"מ צ"ע דמשמע צואה כחרס אף על פי שאין בה ריח אסורה דעדיין שם צואה עליה עד שתזרק' ונפרכת אם כן הכא נמי אף ע"פ שנקרשה עדיין שם צואה עליה כיון שיכולה לחזור לקדמותה מידי דהוה אב"ה ישן אף על פי שאין בה צואה אסור כיון שהיה מתחלה אסור' מן התור' כמ"ש הרב"י בשם תר"י עסי' פ"ג וצ"ע:

1 במג"א ס"ק ב' בטהרות פרק ג'. נ"ב משנה א' ע"ש מ"מ צריך עיון דשאני התם משנקרש בטלה לה טומאה ראשונה לגמרי דאפילו אם חזר אח"כ ונמס אם היא כביצה מכוונת טהור משום הכי דין הוא שיועיל הקרשה משא"כ בצואה נקרשת דאם תמום תחזור לקדמותה אפשר שגם עתה באיסור עומדת וצ"ע. וכן מסיק הש"ס במנחות נ"ח ע"א הואיל ויכול לשלקן ולהחזירן לכמות שהן:

« חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים ע״ו חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים פ״ג »