חנוכת התורה קל״ו

מהדורה: פיעטרקוב, תר"ס

1 ילקוט שמעוני על התורה פתח ↗

וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לְךָ אֲנִי מְגַלֶּה טְעָמֶיהָ, אֲבָל לַאֲחֵרִים חֻקָּה. כְּתִיב "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן", הַדְּבָרִים שֶׁמְּכֻסִּים מִכֶּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, עֲתִדִין הֵן לִהְיוֹת צָפִים לָכֶם כְהַדֵּין בּוּלוּס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיהו מב, טז "וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדְעוּ אַדְרִיכֵם אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים", אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֶעֱשֶׂה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "עֲשִׂיתִם" כְּבָר עֲשִׂיתִם, גִּלִּיתִים לְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו. אָמַר רַבִּי אַחָא, דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִגְלוּ לוֹ לְמֹשֶׁה נִגְלוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁנֶּאֱמַר איוב כח, י "וְכָל יָקָר רָאֲתָה עֵינִי" זֶה רַבִּי עֲקִיבָא. וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא אוֹמֵר רֶמֶז שֶׁכָּל הַפָּרוֹת כַּלּוֹת וְשֶׁלּוֹ קַיֶּמֶת. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא אוֹמֵר, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׂל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בְּפָרָשַׁת פָּרָה וְאוֹמֵר הֲלָכָה בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, אֱלִיעֶזֶר בְּנִי אוֹמֵר פָּרָה בַּת שְׁתַּיִם, עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָה, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים בִּרְשׁוּתְךָ, וְאַתָּה יוֹשֵׁב וְאוֹמֵר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, אָמַר לוֹ, מֹשֶׁה צַדִּיק אֶחָד עָתִיד לַעֲמֹד בְּעוֹלָמִי וְעָתִיד לִפְתֹּחַ בְּפָרָשַׁת פָּרָה תְּחִלָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר פָּרָה בַת שְׁתַּיִם עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יְהִי רָצוֹן שֶׁיֵּצֵא מֵחֲלָצַי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ שֶׁיֵּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שמות יח, ד "וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר", וְשֵׁם אוֹתוֹ הַמְיֻחָד אֱלִיעֶזֶר. פָרָה אֲדֻמָּה, מִפְּנֵי מָה כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בָּאִים זְכָרִים וְהִיא נְקֵבָה, אָמַר רַבִּי אַיְּבּוֹ מָשָׁל לְבֶן שִׁפְחָה שֶׁטִּנֵף פְּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ תָּבוֹא אִמּוֹ וּתְקַנַּח הַצּואָה, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּבוֹא פָּרָה וּתְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֶגֶל. פָרָה, זוֹ מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "עֶגְלָה יְפֵה פִיָּה מִצְרָיִם". אֲדֻמָּה, זוֹ בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר דניאל ב, לח "אַנְתְּ הוּא רֵישָׁא דִּדְהָבָא". תְּמִימָה, זוֹ מָדַּי, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מַלְכֵי מָדַּי תְּמִימִים הָיוּ, אֵין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם אֶלָּא עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁקִּבְּלוּ מֵאֲבוֹתֵיהֶם בִּלְבָד. אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם זֶה יָוָן. אֲלֶכְּסַנְדְּרוּס מוֹקְדּוֹן כַּד חָמָא לְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הַוָה קָאִים לֵיהּ עַל רַגְלוֹהִי, וַאֳמַר בְּרִיךְ אֱלֹהָא דְּשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, אָמְרוּ לוֹ בְּנֵי פְּלָטִין דִּידֵיהּ, מִן קָמֵי יְהוּדָאִי אַתְּ קָאִים, אֲמַר לְהוֹן, כַּד אֲנָא נָחִית לִקְרָב כִּדְמוּתֵיהּ אֲנָא חָמֵי וְנָצָח. אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל, זוֹ מַלְכוּת רְבִיעִית, שֶׁלֹּא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן עֹל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא דַּיָּה שֶׁלֹּא קִבְּלָה אֶלָּא מְחַרֶפֶת וּמְגַדֶּפֶת, וְאוֹמֵר "מִי לִי בַשָּׁמַיִם". להלן פסוק ג וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אֵל עוֹזֵר. וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, מְלַמֵּד שֶׂהוּא עָתִיד לִדְחֹף אֶת שָׂרָהּ שֶׁל כְּרַךְ גָּדוֹל מִמְּחִיצָתוֹ. וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיהו לד, ו "כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה" וְגוֹ', אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה טֶבַח גָּדוֹל בָּאָרֶץ יִהְיֶה. וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו, דניאל ז, יא "וִיהִיבַת לִיקֹדָת אֵשָּׁא". אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְגוֹ', הִיא וְדֻכָּסֶיהָ וְאִפַּרְכְיָה וְאִסְתַּרְטְלִיטִיָּה, כְּמָה דְּאָתְ אָמַר יחזקאל כז, כז "הוֹנֵךְ וְעִזְבוֹנַיִךְ מַעֲרָבֵךְ מַלָּחַיִךְ וְחוֹבְלָיִךְ מַחַזִיקֵי בִדְקֵךְ וְעֹרְבֵי מַעֲרָבֵךְ". אָמַר שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁהֵם מִקְּהָלִי וּבָאוּ וְנִדְבְּקוּ בִּקְהָלֵךְ, אַף הֵם שם "יִפְּלוּ בְּלֵב יַמִּים בְיוֹם מַפַּלְתֵּךְ".

1 במדרש ובילקוט כשעלה משה למרום שמע קולו של הקב"ה שהיה יושב ואומר אליעזר בני אומר פרה בת שתים וכו'. ויש לדקדק מה הלשון של יושב ואומר. ויש לפרש על פי מה דאיתא בגמרא קשות בישיבה רכות בעמידה וכו'. אם כן יש לומר דהכי פירושו שמע קולו של הקב"ה אם כן כיון ששמע קולו היינו שלמד קשות ואם כן בודאי שהיה בישיבה דהא קשות בישיבה:

חנוכת התורה קל״ה » « חנוכת התורה קל״ז