1שייר קרקע וכו'. פירשו בבבלי שכל זמן ששייר האדון לעצמו זכות בתוך השטר אין העבד משתחרר בגט זה מפני שאין הוא כרות גיטא, כלומר אינו כרות לגמרי מבעליו בגט זה.2מאחד מרובו וכו'. צ"ל: מאחד מריבו =מריבוא, כלומר שסתם את השיעור, ונתן רשות ליורשיו לבחור אחד מריבוא מנכסיו בכל מקום שירצו, והרי הם יכולים לבחור חלק זה בעבד גופו, ונמצא ששייר בעבד, ואינו משוחרר כלל. פיה"מ להר"מ.3בנכסים וכו'. כלומר, זכה בעצמו, שהרי אף הוא בכלל נכסים, ואין מתקיים דבור כל נכסי אלא בעבד בלבד. עיין בבה"א.