מקור משנה כתובות ו׳:א׳
1 מְצִיאַת הָאִשָּׁה וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, לְבַעְלָהּ. וִירֻשָּׁתָהּ, הוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ. בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ, שֶׁלָּהּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, בִּזְמַן שֶׁבַּסֵּתֶר, לָהּ שְׁנֵי חֲלָקִים, וְלוֹ אֶחָד. וּבִזְמַן שֶׁבַּגָּלוּי, לוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים, וְלָהּ אֶחָד. שֶׁלּוֹ, יִנָּתֵן מִיָּד. וְשֶׁלָּהּ, יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע, וְהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת:
פירוש פירוש קצר על כתובות ו׳:א׳
1 שהנכסים מרובין וכו'. כלומר, שיש בהן כדי מזונות הבנים והבנות לשנים עשר חודש.
2 נותן להם וכו'. כלומר, היה נותן לקטנים כך וכך מזונות ולגדולים כך וכך מלבושים, שהרי היה עשיר וכל הנכסים היו שלו, ועכשיו נתחלקו בין הבנים.
3 אביהן קיים. כלומר, כאילו הוא אביהן שהוא עדיין קיים.