ביאור הגר"א על שולחן ערוך אבן העזר קע״ב

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

מקור שולחן ערוך, אבן העזר קע״ב
1 דין יבם סריס וחרש שוטה וקטן וטומטום וכן היבמה. ובו טז סעיפים: סריס חמה פירוש שנסתרס ע"י קדחת ערוך ואיילונית פירוש איילונית שיש לה טבע זכר כלומר שאינה יולדת ואיילונית נגזר מאיל שהוא זכר הצאן אינם בני חליצה ויבום לפיכך איילונית ודאית שחלצה לא נפסלה לכהונה וכן סריס חמה שחלץ או שחלצו לאשתו אינו כלום: הגה היה ספק סריס חולץ ולא מחזקינן ליה בודאי סריס אלא אם ראו בו שנולד א' מסימני סריס כגון שהטיל מים ולא עשה כיפה אבל בלאו הכי יש לחוש שנתקלקל אחר לידתו וצריך לחלוץ ריב"ש סימן תע"ד היה לאיילונית ודאית צרה מותרת להתייבם:
2 ספק איילונית חולצת ולא מתייבמת:
3 סריס אדם פירוש שנסתרס ונחתך בידי אדם שהיה לו שעת הכושר חולצין לאשתו או מייבמין והוא חולץ ואינו מייבם מפני שפסול לבא בקהל ואם עבר ובא עליה קנה ומוציא בגט ואם היה יבמתו גיורת או שאר אשה המותרת לפצוע דכא מותר ליבמה נ"י פ' הערל:
4 אלו הם סימני איילונית כל שאין לה דדים ומתקשה בשעת תשמיש ואין לה שפולי מעים כנשים וקולה עבה ואינה נכרת בין איש לאשה וי"א דבאחד מאלה נקראת איילונית טור:
5 אלו הם סימני סריס חמה כל שאין לו זקן ושערו לקוי ובשרו מחליק וכשמטיל מים אינו עושה כיפה ושכבת זרעו דיהא ואין מימי רגליו מחמיצין ורוחץ בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הבל וקולו לקוי ואינו ניכר בין איש לאשה: הגה היו לו שתי שערות בזקנו אינו סריס אלא עד שיהיו לו כל הסימנים הללו טור אבל אם לא הביא ב' שערות בזקנו אפילו אין בו רק אחד מהסימנים הללו הוי סריס המ"מ פ"ה דאישות וכן משמע בטור היה לו שתי שערות בשאר הגוף אינו סריס אע"פ שיש לו כל הסימנין הללו טור .
6 בני כמה שנים יהיו לשיהיו נדונים כאיילונית וסריס ע"פ סימנים הללו נתבארו בהרמב"ם פרק שני מהלכות אישות ובסימן קנ"ה: הגה סעיף י"ג לענין איילונית וה"ה לסריס וי"א דאין לדון עכשיו דין סרוס ודאי דחיישינן שמא היה לו שערות ונשרו או שהיו לו גומות ואין אנו בקיאין עיין בריב"ש סימן תע"ד כמו שנתבאר לעיל סימן קנ"ה לענין מיאון לכן דיינינן ליה בספק סריס וחולץ וכן ראוי להורות:
7 מי שחתכו או נתקו או מיעכו גידיו או ביציו בידי אדם נקרא סריס אדם וכשיהיה בן י"ג שנה ויום אחד נקרא גדול שאין זה מביא סימנים לעולם:
8 אנדרוגינוס אינו בר חליצה ויבום וי"א שדינו כזכר לכל דבר:
9 טומטום חולץ ולא מייבם מפני שהוא ספק ואם נקרע ונמצא זכר רצה חולץ רצה מייבם ויש מי שאומר שהוא ספק ולחומרא:
10 הזקן ביותר שתש כחו וכשל דינו כסריס אדם לענין חליצה ויבום אלא שאם בא על יבמתו מותר לקיימה:
11 החרשת והשוטה והקטנה מתיבמות ולא חולצות ואם רצה היבם לגרש החרשת בגט אחר שיבעול אותה ה"ז מגרש:
12 חרש שוטה וקטן אינם בני חליצה אבל מייבמין והחרש אם נפלה לו מאחיו פקח אינו יכול להוציא לעולם אבל אם נפלה לו מאחיו חרש יכול להוציא בגט אחר שיבעול והקטן יוציא בגט אם בא עליה לאחר שהגדיל ואם לאו צריכה גט למאמרו וחלוצה לזיקתו:
13 שני אחים אחד פקח ואחד חרש נשואים לשתי נשים פקחות מת חרש בעל הפקחת אחיו הפקח רצה חולץ רצה מייבם מת פקח בעל הפקחת אחיו החרש אינו יכול לחלוץ וכונס ואינו מוציא לעולם:
14 שתי אחים פקחים נשואים ב' נשים אחת פקחת ואחת חרשת מת פקח בעל החרשת אין החרשת בת חליצה אלא כונס ואם רצה אחר כך להוציא בגט יוציא מת פקח בעל הפקחת אחיו רצה חולץ רצה מייבם:
15 ב' אחים אחד חרש ואחד פקח נשואים לשתי נשים אחת חרשת ואחת פקחת פקח לפקחת וחרש לחרשת מת חרש בעל החרשת אחיו הפקח כונס ואם רצה אח"כ יוציא בגט מת פקח בעל הפקחת אחיו החרש כונס ואינו מוציא לעולם הסומא מייבם: הגה ואינו חולץ ואם חלץ חליצתו כשרה טור ונ"ל שאם אין כאן אח אלא הוא חולץ לכתחלה מאחר שא"א בענין אחר וע"ל סימן קס"ט בפירוש החליצה סעיף ס"ד:
16 אשת קטן ואשת השוטה פטורה מן החליצה ומן היבום אבל אשת החרש והזקנה והעקרה הרי הם כשאר כל הנשים וחולצת או מתייבמת:
פירוש ביאור הגר"א על שולחן ערוך אבן העזר קע״ב
1 סריס חמה כו'. כר"ע דאין הלכה כר"א דשמותי היא ועוד מעדותו של ר' יהושע ב"ב ועוד דמחלוקת ואח"כ סתם כמ"ש ס' ב':
2 לפיכך כו' וכן כולי. מתני' שם:
3 או שחלצו כולי. תוספתא פי"א סריס חמה ואנדרוגינוס ואח מאם וגר ועבד משוחרר לא חולצין ולא מיבמין כיצד מתו והניחו נשים ולהם אחים באו אחים ועשו מאמר נתנו גט וחלצו לא עשו כלום בעלו פסלו מן הכהונה וחייבין בקרבן מתו אחים כולי:
4 היה ספק כו'. פ"ג ב' מאי בינייהו כולי:
5 ולא מחזקי' כו'. ע"ט פ' ה"ד סריס חמה כו' מנא ידעינן כי' וע"תוס פ' ב' ד"ה עד כולי מ"מ כיון שניכר כולי וז"ש אחד מסימני סריס כו':
6 אבל בלא"ה כו'. שם בתוס' וא"ת כולי ואור"י כולי:
7 ספק איילוני' כולי כנ"ל בסריס וע"תוס שם ב' ב' ד"ה או כולי:
8 או מייבמין. במתני' שם וייבמו את אשתו:
9 והוא כולי ואם היה. גמ' שם ועתוס' שם ד"ה אי הכי כולי:
10 וי"א דבאחד כולי. כמו באיש בלא הביא ב' שערות בזקן כיון דל"ל סימן כלל בזקן על הולדה די באחד. ובזה מתי' קושית תוספת ד' א' ד"ה דלא כו' דאליבא דר' יוחנן אמר דקיי"ל כוותיה ולר"ה ל"ק כמש"ש ולמר בר"א כולי הא אמרינן כולי:
11 אלו הם כולי דכל אחד מוסיף על חבירו ממש"ש רה"א עד כולי רי"א אפי' כולי וכן אביי דאמר שם כל המטיל כולי וכן רבה בר אבוה דאמר לרבנן עיינו כולי וחסר כאן אין מימיו מעלין רתיחות וט"ס הוא וברמב"ם וטור איתא:
12 היו לו כולי אבל כולי. גמרא שם וכרבי יוחנן ועתו"ס דברכות מ"ם ב' ד"ה ור"י כולי היו לו כולי. עתו"ס דיבמו' שם ד"ה דהביא וא"ת והא כו' ואר"י שערות כולי:
13 בני כולי. גמ' שם:
14 וי"א כולי דחיישינן כו' כמ"ש בנדה מ"ו א' דבספיקא דאורייתא חיישינן שמא נשרו ואף בלא בעל עתוס' שם נ"ב ב' ד"ה הלכה ור"ת כולי וז"ש דחיישינן כולי או כולי:
15 מי שחתכו כו'. כמ"ש בברייתא שם פצוע דכא כו' וערש"י כ' ב' ד"ה סריס כו' וד"ה או כולי וכ"ה בתוספת ספ"ב והוב' ברי"ף ספ"ק וברא"ש שם:
16 שאין זה כו'. שלכן אמרו שם א' ורמינהו בן כולי דא"א לומר בסריס אדם שא"צ עד כולי:
17 אנדרוגינוס כולי תוספתא ספ"ב והובא ברי"ף ספ"ק ופי"א וכ' בס"א:
18 וי"א כולי טור וכפירש"י ותוספת פ"ג א' ד"ה הלכה כולי וכמש"ל סימן מ"ד ס"ה בהג"ה ומ"מ תמוה דאינו ענין לכאן דהא מידי ספק לכ"ע לא נפק וחליצה עכ"פ צריך ממנו ואפ"ה קתני בתוספתא הנ"ל לא חולץ ואם חלץ לא פסלה ואם בעלה פסלה ודאי וחייבין בקרבן וכן בנשותיהם כמו שכתב בתוספתא שם וכבר השיגו ב"י ורש"ל וש"פ ודברי ב"ש דחויין והנה גם לעיקר דינא פליגי הרי"ף ורמב"ם וש"פ על רש"י ומפ' דאר"י דברייתא קאי וכמ"ש רב שם ליתא למתני' מקמי ברייתא ואע"ג דשמואל פליג הלכה כרב והא דר"י א"ר שם ב' אמוראי נינהו וכמה משניות וברייתות בש"ס ותוספתא וירושלמי דספיקא הוא וכן סתם בש"ע בא"ח סימן י"ז וסימן של"ה וסימן תקפ"ט וסימן תר"מ וסימן תרפ"ט ובי"ד סימן קפ"א וסימן קצ"ד רס"ה רס"ו ובא"ה סימן כ"ב ובח"מ סימן ל"ה וסימן רנ"ג וסימן ר"פ וברמב"ם עוד בהרבה מקומות:
19 טומטום כולי תוספתא רפי"א טומטום שקידש כולי חולץ וחולצין לאשתו אם יש שם אחים אין חולץ ואין מייבם אבל מייבמין את אשתו ר"י בר' יהודה אומא לא חולץ ולא חולצין לאשתו לא מייבם ולא מייבמין את אשתו שמא יקרע וימצא סריס חמה ופ' כת"ק וז"ש ואם נקרע כולי דע"כ ת"ק ל"ל דריב"י וכ"ש דר' יהודה:
20 ויש כולי. עבה"ג אבל בתוספתא פליגי רבנן בהדיא כנ"ל:
21 הזקן כולי. עבה"ג ודלא כרש"י כ' ב' ד"ה והזקן כולי:
22 אלא כולי. שם ד"ה יאסור כולי וכן ע"ט ב' ד"ה ואסור כולי וכמ"ש בגמרא בהדיא משום שנאסר כולי:
23 והקטנה כולי. ס"א ב' ותניא קטנה כולי ודלא כר"מ וכסתם מתני' שם קי"א ב' וכמ"ש בגמ' שם:
24 חרש ושוטה. תוספתא הנ"ל:
25 וקטן. כמ"ש במתני' הנ"ל דלא כר"מ כמ"ש בסי"א ולא חולץ כמ"ש בפס"ח:
26 והחרש כולי אבל כולי. במתני קי"ב ב' ואם היו נכריות כולי ועסי"ג וסט"ו ובתוספתא ספי"ג פקחת לפקח ולו אח חרש כונס ואינו מוציא לעולם פקחת לחרש ולו אח חרש כונס ואם רצה להוציא יוציא:
27 והקטן כולי ואם לאו כולי. מתני' וגמ' ונדה מ"ה א' בן ט' כולי ולכשיגדיל כולי:
28 הסומא מייבם ואינו כולי. מ"ג א':
29 ונ"ל כולי כ"כ הראב"ד וכמש"ל סימן קס"ט סמ"ח: