ביאור הגר"א על שולחן ערוך אבן העזר קמ״ב

1 שליח כו'. כחכמים דלפרושי טעמא דת"ק קאתו כמש"ש דף ב' ורבא כולי ואפי' לרבה למסקנא דרבא א"ל דרבא ועמ"ש למטה.

2 ואח"כ יתן כולי. עס"ו:

3 ואע"פ אין כולי. מתני' ט' א' המביא כו' הלא"ה א"צ וכן במתני' הראשונה וגמרא שם כמה פעמים:

4 ואם בא כולי ו' ב' כ"ג וע' תוס' ג' א' ד"ה חד כולי:

5 ואם אין השליח כולי. הרי"ף שם וסוגיין כרבא והיכי דאיכא עדים דמקיימי ל"צ לומר בפני בכתב ובפני נחתם וכמש"ש ה' א' ת"ש המביא גט כולי אם נתקיים כו' ומ"ש סוגיא כרבא משום דפריך שם לרבה תנן המביא כולי ת"ש דבעא כו' ת"ש המביא כו' ואף על גב דשנינהו שנוייא הוא הר"נ וכ"פ הרא"ש והרמב"ם וש"פ דלא כראב"ד שכ' דסוגין כרבה והביא ראיות וער"נ שדחה כל ראיותיו עתוס' ה' א' ד"ה אלימא כו'

6 ואם לא נתקיים כולי מתני' רפ"ב המביא כולי:

7 ואם בא כולי. אבד כולי ע"ל סימן קמ"א סנ"ג:

8 ומפני מה כולי כרבא וכולי:

9 ממקום כולי שם דף ב' ע"ב כולי. א"כ כולי:

10 ונ"ל כולי הר"נ שם בשם הרמב"ן אע"ג דאמרינן שם בזמן שאין בה"מ כולי השתא מיהא ליכא בתי דינין דקביע:

11 ובזמ"הז כולי. שם א' ורבא מצריך כולי וע' תוס' שם ד"ה שאני כולי:

12 י"א כולי כמו באתיוה בי תרי:

13 וי"א כולי. דוקא שהם נעשו שלימים דמסתמא חתמו העדים בפניהם או ידעו חתימתם וע"ש באריכות וע"ל סי"ח:

14 כשם כולי. ע"ל סי' קמ"א סי"א

15 בעדים. כס' האחרונה שם:

16 קרוב. תוס' שם ד"ה ה"ג כולי וכ' הר"נ שיש חולקים:

17 וי"א כולי. אף על גב דקי"ל כר"י דלא חיישינן לאשה או קרוב בזמה"ז חיישי' שם:

18 יש מחמירים כולי. כמ"ש בפ"ד דבכורות וע"ל בס"ס ס"ד:

19 אותם כולי. כיון שהקילו שאף עד נעשה דיין והעד בעמידה כמ"ש בפ"ד דשבועות:

20 ולכתחלה כולי. דהא דמי למשפט כמ"ש כאן דצריך שלשה וע"ל ס"ס קכ"ג אבל בהג"מר סי' תת"פ מכשי' בלילה דסוף דין הוא ע"ש:

21 אומר כולי ע"תוס שם ד"ה יטילנו כולי:

23 לפיכך כולי. שם ט' א' ול"ד נתחרש אלא נתאלם דעדות בעינן מפיהם ולא כולי כמש"ש פ"א א' חוץ מעדי מיתה וע"תוס שם דף א' ד"ה אילימא כולי. והר"נ חולק ע"ז וכ' דלהכי ל"ק אלם דמהני כמו בעדי מיתה וכ"ש כאן דהכתב מוכיח ועריב"ש שם:

24 בפני האשה. טור ב' הרמ"ה וכ' דוקא לכתחלה ועד"ז ס"ק ח' וצ"ע:

25 או שנתנו לה כולי ע"ש ג' א':

26 ואם לא כו'. כנ"ל ס"א וע"תוס שם ד"ה כיצד כולי:

27 ולכן אלם כו' כנ"ל:

28 וי"א כולי. כן דקדק מלשון הרא"ש פ"א ה"ג אבל התוס' כ' דבעינן שיאמר כו' וליתא דל"ד רק הענין שתקנו חכמים שאף הגט עצמו כשר בכל לשון וכ"כ בד"מ וז"ש מיהו כו':

29 אם לא כולי. כמש"ש ח' א' ת"ש המביא כולי ועבה"ג וכמש"ש כ"ט ב':

30 בשעת כו' כנ"ל ס"ו:

31 ול"ד כו' ריב"ש סימן שי"ח וכ"מ שם בגמ' דקא"ל כי משוי שליח בפני ב"ד כולי מ' שאין הב"ד ממנין אותו אלא השליח עצמו:

32 ואפילו לא אמר כולי. כיון שחתומים על הרשאה ע"כ נעשה בפניהם ואפילו אינן חתומים רק שנים כמ"ש בש"ע דהיינו שנים כולי וכמ"ש למטה. ואפילו לא כולו וכמ"ש בחושן משפט סימן מ"ו סכ"ט בהג"ה ואם כל השלשה כולי וכמ"ש הרא"ה בפ"ב דכתובות דוקא משום דאית ביה ריעות' דלא חתימי אנא תרי וה"ה כאן שא"צ אלא שנים:

33 ולא שייך בזה כולי כנ"ל ובש"ע וכמש"ש ה' כ':

34 ולא חיישינן כולי כמ"ש בב"ב קל"ח ב':

35 וכן יכול למסור כולי. טור וכגי' הרי"ף כי משוי שליח בב"ד כולי ומפרש הטור דקאי גם כן בפניו על שליח ראשון ונקט ב' הקולות וכ"כ רי"ו אבל הרמב"ם פי' גי' הרי"ף על שליח שני דא"צ השליח השני להיות באותו מעמד שמה ומ"מ הכל א' לדינא.

36 וי"א כולי. כן דייק ב"י מדברי ריב"ש ועב"ש:

37 בשתי עיניו. ד"מ ס"ק ט' בשם ס"ג ופשוט הוא.

38 לפיכך כולי. גמרא שם

39 אע"ג כו' תוס' שם ד"ה מ"מ כו' ור"נ וש"פ וכמש"ש ך"ט ב' מי' קאמר כו'. וכמש"ל סי' קמ"א סל"ו בההגה:

40 ובעינן כו' כן דייק בתה"ד שם מדברי סה"ת ואע"ג דאמרי' ביבמות ל"ט ב' אשתמודעינהו כו' וכן בגט כו'. וכמש"ל סי' ק"ך ס"ג כאן יש לחוש שמא יטעוהו כו' ודבריו אינן נראה:

41 אם יש כו' כס' הראשונה בס"א בהגה:

42 ויהיב לה כו' דלא להוי חצי דבר והוא כשיטת הרי"ף בפ' מרובה אבל לדעת תוס' שם ובפ"ג דב"ב אין לחוש לזה:

43 ואם נתקיים כו' כנ"ל ס"א:

44 האיש כו'. כאוקימתא בתרא שם וכן הרי"ף ורא"ש לא הביאו אלא ההיא אוקימתא ועתוס' שם ד"ה אימר כו'. ומ"ש בהגה וצריכה לא אמרו כו' והרשב"א כ' דאף ללישנא קמא צריכה בשעה כו' ולישנא קמא אלישנא בתרא סמוך דמש"ש אימר קמי ב"ד כו'. קאי אכולהו לישנא:

45 ואם לא כו' קושית הג"מ שם:

46 ואע"פ כו'. הרמב"ם דאם נתקיים אצ"ל בפ"נ ובפני נחתם כמש"א בס"א וע"כ בלא נתקיים מיירי ואפ"ה פריך אשה מכי כו'. מ"מ ע"ש:

47 וי"ח כו'. הראב"ד פי"ב ה"ב וכ' הריב"ש סי' שפ"ה שמשוה דין האשה לדין השליח וקושית גמ' אשה כו' דלא מהני בפ"נ ובפ"נ כיון שכבר נתגרשה וצריך קיום וכמש"ל ס"ו וס"ז:

48 שמעולם כו' שם בריב"ש:

49 בעל כו' מאחר כו'. דמדינא א"צ כמש"ש ה' א':

50 אפי' כו' כפי' תוס' ה' ב' ד"ה אפי' כו' שרש"י ט"ו א' ד"ה שיטה כו' לא פירש כן:

51 ואפי' כו'. כפי' השני ברש"י שם ועוד יש פרושים אחרים ועהג"א שם ד"ה ור"ח כו':

52 היו כו' דטעמא משום שאין עדים מצויין לקיימו ובמקום הקיום הוא וא"צ קיום אלא על ב' עדים כמ"ש בפ' ג"פ וכן אף לרבה וכנ"ל סט"ז דאפילו שטה הראשונה ואפי' קל קולמסא כ"ש כה"ג וא"צ לכל האריכות הזה דהא אפי' קרובים השאר כשר אפילו בכולכם כמש"ש י"ח ב' וכ"כ שם בשם הירושלמי היה מחתם בארבעה ואחד אומר בפ"נ ובפ"נ כב' עדים כו'. פלוגתייהו דר"י ור"ל דאתפלגין א"ל חתמו גט זה וחתמו מקצתו היום ומקצתו למחר ר"ל אמר כשר והשאר על תנאי רי"א עד שיחתמו בו ביום ובגמ' שלנו גרסינן להיפוך וקי"ל כר"י בגמ' שלנו ע"ש ס"ג:

53 עשה כו'. מסקנא שם י"ז א' וכן ס"ל לרבב"ח שם וכן בלישנא קמא דר"י שם ט"ז א' דכן ס"ל לרבא כמש"ש לימא דרבה כו'. לא כו'. ושם ב' ב' וקי"ל כרבא כמ"ש בס"א וע' תוס' ב"ב ד"ה דאתיוה כו'. ושם ט"ז א' ד"ה אבל כו'. וכ"כ הרא"ש שם ושם וש"פ:

54 והוא כו' , דהא טעמא משום מה אלו אמרו כו' שם ט"ז ב':

55 וי"א דאם כו' כ"מ בר"נ שם שכ' דכל שיש עדים כו' שוב אין לחוש למזויף ועתוס' הנ"ל ד"ה דאתיוה כו' ולהאי ל"ח כו':

56 וי"א כו' תוס' ט"ז א' ד"ה אבל כו' והרא"ש והר"ן רפ"ב מאותו הטעם הנ"ל ומה אילו יאמרו בפניו שגרשה שם:

57 ויש כו' ע"ל ס"ב:

58 שנים כו' וכן כו' אמר כו'. מתני' רפ"ב וכאוקימתא דגמ' שם דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם כו' וע"ש בגמרא ס"ז א"ב ארשב"י אמר"י ל"ש כו'. א"ל אביי אלא כו' ושם י"ז א' זמנין אשכחיה כו'. ועתוס' שם ד"ה אחד אומר כו'. וה"ה אפילו אינו יוצא מתחת ידם כמש"ל שהרי כו':

59 י"א כו'. דמן התורה כו' כמ"ש ג' א' ולא גרע גט מקוים שלא נתקיים בחתימות ובפ"נ ובפ"נ דהקילו שם משום עיגונא שם ועתוס' דכתובות ק"א א' ד"ה עד כו' בשם ירושלמי דבפרוזבול הקילו ג"כ בזה: