ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ג׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ב׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ד׳ »

2 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּזַיִת נוּדְיָין הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא סוֹף דָּבָר נוּדְיָין אֶלָּא אֲפִילוּ שְאָר כָּל הַזֵּתִים מִכֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּן לִיבָּחֵן כְּנוּדְיָין אֲפִילוּ שְאָר כָּל הַזֵּתִים אֵין לָהֶן שִׁכְחָה.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ג׳

2 כתב יד א בזית גוריין. פי' ששכח זית תלוש שהיה מונח בין ב' מלבנים אלו:

3 אפי' שאר כל הזיתים. פי' מחוברין:

4 מכיון שדרכו ליבחן. פי' מחמת שהוא עומד במקום מסוים לכך אין לו שכחה:

5 כתב יד ב בזית גודיין. זית תלוש המונת בין ב' מלבנות ושכחו:

6 אלא אפי' שאר כל הזיתים. המחוברין כיון שדרכן לבחון ונמצא הוא עומד במקום מסוים אין לו שכחה:

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ב׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ד׳ »