ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ד׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ג׳:ח׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ה׳:ב׳ »

4 משנה: שְׁנֵי עֳמָרִין שִׁכְחָה וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה. שְׁנֵי צִיבּוּרֵי זֵיתִים וְהַחֲרוּבִין שִׁכְחָה וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה. שְׁנֵי הוּצֲנֵי פִשְׁתָּן שִׁכְחָה וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה. שְׁנֵי גַרְגִּרִים פֶּרֶט וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן פֶּרֶט. שְׁנֵי שִׁבֳּלִים לֶקֶט וְשָׁלֹשׁ אֵינָן לֶקֶט כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. וְעַל כּוּלָּם בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין שְׁלֹשָׁה לָעֲנִיִים וְאַרְבָּעָה לְבַעַל הַבַּיִת.

5 הלכה: רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עֲשָׂאָן כְּמִין גַּם.

6 לֹא אָמַר אֶלָּא צִיבּוּרִין הָא זֵיתִים לֹא. מַה בֵּין הַצִּיבּוּרִין מַה בֵּין הַזֵּתִים. צִיבּוּרִין גְּמַר מְלָאכָה. זֵיתִים אֵינָן גְּמַר מְלָאכָה.

7 אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָא רוֹמֵס הָיִיתִי זֵתִים עִם רִבִּי חִיָיא הַגָּדוֹל. אָמַר לִי כָּל זַיִת שֶׁאַתְּ יָכוֹל לִפְשׁוֹט יָדְךָ וְלִיטְלוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִכֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלָיו וּשְׁכָחוֹ הֲרֵי זוֹ שִׁכְחָה.

8 רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיא רַבָּה חֲצִי אֶשְׁכּוֹל פֶּרֶט. תַּנִּי רִבִּי חִיָיא חֲצִי אֶשְׁכּוֹל אוֹ אֶשְׁכּוֹל שָׁלֵם פֶּרֶט. וְהָתַנִּי שְׁנֵי גַרְגִּרִים פֶּרֶט. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי חִיָיא בְּקוֹצֵר וּמֵנִיחַ תַּחַת הַגֶּפֶן.

9 הָיוּ עֲשׂוּיִין כְּמִין סִינְפוֹן. מְנַחֵם בְּשֵׁם רִבִי יוֹנָתָן וְהוּא שֶׁיְּהֵא חוֹתְכָן בְּשָׁוֶה.

10 אָמַר רִבִּי אָבִין טַעֲמַיְהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. טַעֲמַיְהוּ דְּבֵית הִלֵּל לֶעָנִי וְלַגֵּר. אָמַר רִבִּי מָנָא שְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשוּ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין לָעֲנִיִים וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין לְבַעַל הַבַּיִת.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ד׳

4 כתב יד ב כמין גם. שקצר משני צדדין ושכחו הוי שכחה:

5 כתב יד א בקוצר ומניח תחת הגפן היו עשוין כמו סניפין ט"ס וכצ"ל תמן בבוצר נרגרין. פי' ולכך אינו שכחה אלא ב' גרגרין:

6 כתב יד ב בבוצר גרגרים. לכך אינו שכחה אלא ב' גרגרים ברם הכא בעשויין סניפין היינו שחותך חתיכות כמו חצאין אשכולות לכן חצי אשכול נמי הוי שכחה:

7 כתב יד א ברם הכא בעשין סינפין. פי' שחותך חתיכות כמו חצי אשכול ולכך אפי' חצי אשכול הוי שכחה:

8 ומפרש והוא שיהא חותכן בשוה. פי' אבל אם חתך אחד גדול מחבירו הרבה הגדול אינו שכחה:

9 כתב יד ב והוא שיהא חותכן בשוה. אבל כשחותך א' גדול הרבה והשאר קטנים הגדול הרבה אינו שכחה:

10 כתב יד א ב"ש אומרים לעניים ובה"א לבעה"ב ט"ס וצ"ל בש"א יתום ואלמנה הרי. פי' וא"כ הוי עם לגר ג':

11 ובה"א חד. פי' דהא כתיב ולאלמנה בוי"ו משמע דקאי איתום ולכך ליכא עם לגר אלא תרי:

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ג׳:ח׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ה׳:ב׳ »