ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ה׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ד׳:ד׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ו׳:א׳ »

5 משנה: הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ הַמּוֹכֵר מוּתָּר וְהַלּוֹקֵחַ אָסוּר. לֹא יִשְׂכּוֹר אָדָם אֶת הַפּוֹעֵל עַל מְנָת שֶׁיְּלַקֵּט בְּנוֹ אַחֲרָיו. וּמִי שֶׁאֵינוּ מֵנִיחַ אֶת הָעֲנִיִים לְלַקֵּט אוֹ שֶׁהוּא מֵנִיחַ אֶת אֶחָד וְאֶת אֶחָד לָאו אוֹ שֶׁהוּא מְסַיֵיעַ אֶת אֶחָד מֵהֶן הֲרֵי זֶה גוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִים. עַל זֶה נֶאֱמַר אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם.

6 הלכה: מַתְנִיתָא בְּשֶׁמָּכַר לוֹ שָׂדֵהוּ וְקָמָתָהּ. אֲבָל מָכַר לוֹ קָמָה וְשִׁיֵיר לוֹ שָׂדֶה אֵצֶל זֶה אֲנִי קוֹרֵא שָׂדְךָ וְאֵצֶל זֶה אֲנִי קוֹרֵא קְצִירְךָ.

7 אִם עוֹשֶׂה כֵן הֲרֵי זֶה גוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִים. בַּעַל הַבַּיִת שֶׁעוֹשֶׂה כֵן גוֹזֵל עֲנִיִים. פּוֹעֵל שֶׁעָשָׂה כֵן הֲרֵי זֶה גוֹזֵל לְבַעַל הַבַּיִת וְלָעֲנִיִים וְעַל זֶה נֶאֱמַר אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם.

8 רַב יִרְמְיָה וְרַב יוֹסֵף חַד אָמַר אֵלּוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם. וְחָרָנָה אָמַר אֵלּוּ שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶן. לְסַמְיָא צְוָוחִין סַגְיָא נְהוֹרָיָא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק וַעֲנִיִים מְרוּדִים תָּבִיא בָּיִת. אָמַר רִבִּי אָבִין אִם עָשִׂיתָ כֵּן מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ הֵבֵאתָ בִּיכּוּרִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. נֶאֱמַר כָּאן תָּבִיא. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יי אֱלֹהֶיךָ וגו׳.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ה׳

5 כתב יד ב ה"ז גוזל לבעה"ב. שעושה בכיון שיפול כדי שילקוט בנו:

6 כתב יד א הרי זה גוזל לבעה"ב. פי' שעושה בכיון שיפול כדי שילקוט בנו:

7 כתב יד א א"ר יצחק ועניים מרודים. פי' הוא מפרש נמי הלשון של עולים ומפרש דהיינו מטולטלין כמו ועניים מרודים דמתרגמינן מטולטלים:

8 ואח"כ דרש מ"ש אח"ז והיינו תביא בית וכו':

9 כתב יד ב א"ר יצחק ועניים מרודים תביא בית. ר' יצחק נמי בא לפרש לישנא דעולים ומרודים מתרגמינן מטולטלין שעולים מבית לבית:

10 א"ר אבין אם עשית כן כו'. והוא דרש תביא בית שנאמר אח"כ:

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ד׳:ד׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ו׳:א׳ »