מקור תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ז׳:ד׳
7 רִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל הָעֶלְיוֹנִים לָעֲנִיִים בִּלְבָנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים לְבַעַל הַבַּיִת בִּירוֹקִין. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַכֹּל לָעֲנִיִים שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט שֶׁאִי אֶיפְשַׁר לְגוֹרֶן לָצֵאת בְּלֹא יְרוֹקִין.
פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ז׳:ד׳
7 כתב יד א עליונים לעניים בלבנים. פי' דקאי על הא דקתני במתני' העליונים לעניים וקשה ליה מהיכן ידעינן עד היכן נקראים עליונים וע"ז נתן סימן בלבנים דהיינו כ"ז שהם לבנים נקראים עליונים:
8 הכל לעניים. וירוקים אין סימן כדמפרש:
9 שא"א לגורן כו'. פי' וא"כ אפי' בגורן איכא ירוקים ולכך איכא למימר דמשל עניים הן:
10 כתב יד ב עליונים לעניים בלבנים. מפרש הא דקתני במתני' עליונים לעניים היינו כל אותן שהן לבנים נקראים עליונים:
11 שא"א לגורן לצאת בלי ירוקים. וכיון דבגורן ג"כ איכא ירוקים איכא למימר דגם הירוקים משל עניים הן: