ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ו׳:ה׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ו׳:ד׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ו׳:ו׳ »

6 רִבִּי רְדִיפָה אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי. חַד אָמַר הָרָאוּי לִיטּוֹל זָכָה. וְחָרָנָה אָמַר הָרָאוּי לִיתֵּן זָכָה. מָן דָּמַר הָרָאוּי לִיטּוֹל כָּל שֶׁכֵּן לִיתֵּן. מָאן דָּמַר הָרָאוּי לִיתֵּן הָא לִיטּוֹל לֹא.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ו׳:ה׳

6 כתב יד א ה"ג מ"ד הראיי ליתן כ"ש ליטול. פי' דהכא לא הוה אלא חד מיגו דהיינו מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה:

7 מ"ד הראוי ליטול אבל ליתן לא כו'. פי' כדפרישית:

8 כתב יד ב מ"ד הראוי ליתן כ"ש ליטול. דאינו אלא חד מגו:

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ו׳:ד׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ו׳:ו׳ »