מקור תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ה׳:ג׳
5 מַתְנִיתִין דְּרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר אַחַר שְׁלִישׁ הָרִאשׁוֹן אַתְּ מְהַלֵּךְ. דְּאִיתְפַּלְּגוּן שָׂדֶה שֶׁהֱבִיאָה שְׁלִישׁ לִפְנֵי גּוֹי וּלְקָחָהּ מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר פָּטוּר וַחֲכָמִים אוֹמְרִין בְּתוֹסֶפֶת חַיָיב. מַיי כְדוֹן. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי עֲקִיבָה בְּמֵירוּחַ בְּמַחְלוֹקֶת. וּכְדִבְרֵי הַכֹּל בְּקוֹצֵר מִיַּד.
פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ה׳:ג׳
5 כתב יד א ומקשי דר"ע היא. פי' דאמר אחר שליש הראשון את מהלך פי' וכיון ששליש הראשון נגמר ברשות הקדש אף מה שניתוסף אח"כ פטור:
6 ומייתי דאיתפלגון כו': ומשני מאי כדון. פי' מאי מקשי:
7 תפתר כתוספות כר"ע. פי' אם אתה מוקי בתוספת דהיינו אף מה שנתוסף אח"כ פטור היינו כר"ע:
8 וכד"ה כקוצר מיד. פ' אם אתה רוצה לאוקמה כד"ה פי' דהיינו אף כרבנן צריך אתה לאוקמה בקוצר מיד דהיינו תיכף אחר הבאת שליש כשפדאה מרשות הקדש שלא נתוסף כלום ולפיכך פטור אף לרבנן דהבאת שליש ברשות הקדש פטור:
9 כתב יד ב מאי כדון. משני מאי כדון תקשה לך הלא אם תרצה לאוקמי בתוספת תוקמוה כר"ע ואם תרצה לאוקמוה כד"ה תאמר בקוצר מיד שהביא שליש: