ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ג׳:ז׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ג׳:ו׳:ב׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ג׳:ח׳:ב׳ »

7 משנה: רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא חַיֶיבֶת בְּפֵיאָה וּבְבִיכּוּרִים וְלִכְתוֹב עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוֹל וְלִקְנוֹת עִמָּהּ נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶן אַחֵרָיוּת בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו שְׁכִיב מְרָע שִׁיֵיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא מַתָּנָתוֹ קַיֶימֶת. לֹא שִׁיֵיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא אֵין מַתָּנָתוֹ קַיֶימֶת. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו וְכָתַב לְאִשְׁתּו קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא אִבְּדָה כְתוּבָתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם קִבְּלָה עָלֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָתַב לָהּ אִבְּדָה כְתוּבָתָהּ.

8 הלכה: רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעֵי הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה שָׁם שִׁיבּוֹלֶת אַחַת עַד שֶׁלֹּא קָצַר אֵין כָּאן חִיּוּב מִשֶּׁקָּצַר אֵין כָּאן שִׁיּוּר. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִּינְחָס תִּיפְתָּר בְּשֶׁהָיָה שָׁם קֶלַח אֶחָד וּבוֹ חָמֵשׁ שִׁבּוֹלִים.

9 רִבִּי מָנָא בְּעֵי וְלֵיתְנָן אֲמַר קָמָה כָּל שֶׁהִיא חַיֶיבֶת בְּפֵיאָה אֶלָּא בְּגִין דְּתַנָּא בִּיכּוּרִים תַּנָּא קַרְקַע.

10 תַּנִּי וְהָרֵיאָיוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִי שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע פָּטוּר מִן הָרֵיאָיוֹן. רִבִּי מָנָא בְּעֵי וְלָמָּה לֵינָּן אָמְרִין מִי שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע פָּטוּר מִן הַוִּידּוּי דִּכְתִיב מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ. רִבַּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר שְׁמוּעָתָה כֵּן מִי שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע פָּטוּר מִן הַוִּידּוּי דִּכְתִיב מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ.

11 רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִי שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע פָּטוּר מִן הָרֵאָיָה שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יַחְמוֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִנִּיחַ אֶת כֶּרְיוֹ וּבָא וּמָצָא אֲרָיוֹת סוֹבְבִין אוֹתוֹ. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִנִּיחַ בַּיִת שֶׁל תַּרְנוֹגַלִּין וּבָא וּמָצָא חֲתוּלוֹת מְקוּרָעִין לִפְנֵיהֶן. חַד בַּר נַשׁ שְׁבִיק בֵּיתֵיהּ פְּתִיחַ וַאֲתָא וַאֲשְׁכַּח חֲכִינָה כְּרִיכָה עַל קֶרְקֳסוֹי. רִבִּי פִינְחָס מִשְתָּעֵי הַדֵּין עוּבְדָּא. תְּרֵין אַחִין בְּאַשְׁקְלוֹן הֲווֹ לָהוּ מְגוּרִין נוּכְרָאִין אָמְרֵי כְדוֹן אִילֵּין יְהוּדָאֵי סָלְקִין לִירוּשָׁלֵם אֲנָן נָסְבִּין כָּל מַה דְּאִית לְהוֹן. מִן מַה דְּסָלְקוֹן זִימֵּן לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְאָכִים נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין בִּדְמוּתָן. מִן דְּנַחְתּוּן שָׁלְחוּן לוֹן מִקַּמָּן אֲמַר לוֹן אָן הֲוִיתוּן אֲמַר לוֹן בִּירוּשָׁלֵם. אֲמַר לוֹן מַאן שְׁבַקְתּוּן בְּגוֹ בֵיתָא אָמְרוּ וְלָא בַּר נַשׁ. אֲמַר בְּרִיךְ הוּא אֱלָהֵהוֹן דִּיהוּדָאֵי דְּלָא שְׁבָקוֹן וְלָא שְׁבִיק לְהוֹן.

12 מְנַיִין לִנְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶן אַחֵרָיוּת שֶׁהֵם נִקְנִים עִם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֵרָיוּת בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם חִזְקִיָּה רִבִּי יוֹנָה רִבִּי חֲנִינָא תִּירְתָּיָיה בְשֵׁם חִזְקִיָּה כְּתִיב וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם עָרִים בְּצוּרוֹת בִּיהוּדָה. עַד כְדוֹן כְּשֶׁהָיָה קַרְקַעוֹת עִם הַמְּטַלְטְלִין בְּמָקוֹם אֶחָד. הָיוּ קַרְקַעוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד וּמְטַלְטְלִין בְּמָקוֹם אֶחָד. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא אָמַר לָהֶן רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מַעֲשֶׂה בִּמְדוֹנִי אֶחָד שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלֵם וְהָיוּ לוֹ מְטַלְטְלִין הַרְבֶּה וּבִיקֵּשׁ לְחַלְּקָן לִיתְּנָן בְּמַתָּנָה אָמְרוּ לוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל אֶלָּא אִם כֵּן קָנִיתָ קַרְקַע. מֶה עָשָׂה הָלַךְ וְקָנָה סֶלַע אֶחָד בְּצַד יְרוּשָׁלֵם וְאָמַר חֶצְיָיהּ צְפוֹנִי אֲנִי נוֹתֵן לִפְלוֹנִי עִם מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן. חֶצְיָיהּ דְּרוֹמִי אֲנִי נוֹתֵן לִפְלוֹנִי עִם מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁל שֶׁמֶן. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְקִיְימוּ אֶת דְּבָרָיו. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא וְלָאו שְכִיב מְרָע הוּא. לְפִי שֶׁבְכָל מָקוֹם אֵין אָדָם מְזַכֶּה אֶלָּא בִּכְתָב. וְכָאן אֲפִילוּ בִדְבָרִים. לְפִי שֶׁבְכָל מָקוֹם אֵין אָדָם מְזַכֶּה עַד שֶיְהוּ קַרְקַעוֹת וּמְטַלְטְלִין בְּמָקוֹם אֶחָד. וְכָאן אֲפִילוּ קַרְקַעוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד וּמְטַלְטְלִין בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲמַר לֵיהּ לָא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר שַׁנְיָיא הִיא שְכִיב מְרָע דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּבָרִיא דְּרַבָּנָן.

13 תַּמָּן תַּנֵּינָן קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא חַיָיב בְּפֵיאָה וּבְבִיכּוּרִים. קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא מַהוּ טָב. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה שָׁם מָקוֹם שִׁיבּוֹלֶת אַחַת וּמַרְגְלִית טְמוּנָה בוֹ.

14 אֵי זֶהוּ שְׁכִיב מְרָע כָּל שֶׁלֹּא קָפַץ עָלָיו הַחוֹלִי. דֶּרֶךְ הָאָרֶץ הַקְּרוֹבִים נִכְנָסִין אֶצְלוֹ מִיַּד. וְהָרְחוֹקִים נִכְנָסִין אֶצְלוֹ לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. אִם קָפַץ עָלָיו הַחוֹלִי אֵילּוּ וְאֵילּוּ נִכְנָסִין אֶצְלוֹ מִיַּד. דֵּלֹמָה רִבִּי חוּנָא רִבִּי פִּינְחָס רִבִּי חִזְקִיָּה סָלְקוּן מְבַקְּרָה לְרִבִּי יוֹסֵי בָּתָר תְּלָתָא יוֹמִין. אָמַר לוֹן בִּי בְעִיתוּן מְקַיימָה מַתְנִיתָא.

15 שִׁיֵיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא מַתָּנָתוֹ קַיֶימֶת וַאֲפִילוּ לֹא הִבְרִיא. לֹא שִׁיֵיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא אֵין מַתָּנָתוֹ קַיֶימֶת וְהוּא שֶׁהִבְרִיא.

16 רִבִּי בָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב עָשׂוּ דִבְרֵי שְׁכִיב מְרָע כְּבָרִיא שֶׁכָּתַב וְנָתַן וְהוּא שֶמֵּת מֵאוֹתוֹ הַחוֹלִי. הָא אִם הִבְרִיא לֹא. וּבִמְסַיֵים וּבְאָמַר תְּנוּ שָׂדֶה פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. אָמַר תְּנוּ חֲצִי שָׂדֶה פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי וַחֲצִי שָׂדֶה פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי כְּמִי שֶׁסִּיֵּים אוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר חֶצְיָיהּ בַַּצָּפוֹן וְחֶצְיָיהּ בַּדָּרוֹם.

17 רִבִּי בִּינָא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה שִׁיֵיר מְטַלְטְלִין לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אֲתָא חֲמִי שִׁיֵיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ מִחְיָיה. שִׁיֵיר אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָלִיּוֹת אֵין לוֹ מִיחְיָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי יוֹדֵעַ הוּא הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁשְּׁכִיב מְרָע מְזַכֶּה אֲפִילוּ בִדְבָרִים לְאֵי זֶה דָּבָר כָּתַב בָּהֶן קִנְיָין כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מַתְּנַת בָּרִיא.

18 שִׁיֵיר עֲבָדִים תַּנָּא רִבִּי יוֹדָן בַּר פָּזִי דְּבַר דְּלָיָא וְלָא יָדְעִין מַה תַּנָּה.

19 כָּתַב לָזֶה וְחָזַר וְכָתַב לָזֶה. רַב אָמַר אֵינוּ יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. רַב אַבָּא בַּר חוּנָא וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. הֵיךְ עֲבִידָא הָיָה רַבּוֹ הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁינִי כֹּהֵן הַשְּׁלִישִׁי יִשְׂרָאֵל עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב אֵין יָכוֹל לוֹכַל בִּתְרוּמָה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב אַבָּא בַּר הוּנָא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן יָכוֹל הוּא לוֹכַל בִּתְרוּמָה. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם הָיָה רַבּוֹ הָרִאשׁוֹן יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה שֶׁמָּא יַבְרִיא.

20 רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָא מַתְנִיתִין מְסַיְיעָה לְרַב אַבָּא בַּר הוּנָא וְרִבִּי יוֹחָנָן בָּרִיא שֶׁכָּתַב דִּיָיתֵיקֵי וּשְׁכִיב מְרָע שֶׁכָּתַב מַתָּנָה חוֹזֵר בּוֹ. בָּרִיא שֶׁכָּתַב דִּיָיתֵיקֵי חוֹזֵר בּוֹ וְלֹא עוֹד הוּא בָּרִיא וְדִכְוָותָהּ שְׁכִיב מְרָע שֶׁכָּתַב מַתָּנָה חוֹזֵר בּוֹ וְלֹא עוֹדֵהוּ שְׁכִיב מְרָע.

21 אֵי זוּ הִיא דִּיָיתֵיקֵי. תְּהֵא לִי לִהְיוֹת וְלַעֲמוֹד. וְאִם מֵתִי יִינָּתְנוּ נְכָסַיי לִפְלוֹנִי. אֵי זוּ הִיא מַתָּנָה. הֲרֵי כָּל נְכָסַי נְתוּנִין לִפְלוֹנִי מַתָּנָה מֵעַכְשָׁיו וְשֶׁתְּהֵא כָתוּב בָּהּ מֵהַיּוֹם.

22 אַחְתֵּיהּ דְּרִבִּי גּוּרִין כְּתָבָת נִיכְסֵי לְאַחֲוָהּ וּסְלַק אַחוֹי רַבָּא פִּיְיסָהּ וּכְתָבָת לֵיהּ. אֲתָאי עוּבְדָּא קוֹמוֹי רִבִּי אִימִּי אָמַר כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן חוֹזֵר בּוֹ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לֹא מוֹדֵי רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם הָיָה כָּתוּב בָּהּ מֵהַיּוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. אֲתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. אֲתָא רִבִּי לָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. וְאַנְהָר רִבִּי אִימִּי וְחָזַר עוּבְדָּא.

23 רַב אָמַר בִּמְזַכֶּה עַל יָדֶיהָ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר בִּמְחַלֵּק לְפָנֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא אָמַר מִקּוּלֵּי כְּתוּבָה שָׁנוּ כָּן. וְכֵן תַּנִּי בַּר קַפָּרָא מִקּוּלֵּי כְּתוּבָה שָׁנוּ. אָמַר רִבִּי בָּא טַעְמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא לֹא סוֹף דָּבָר בִּכְתוּבַּת מָנֶה וּמָאתַיִם אֶלָּא אֲפִילוּ כְּתוּבָה שֶׁל אֶלֶף דִּינָר מִקּוּלֵּי כְּתוּבָה שָׁנוּ.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ג׳:ז׳

7 כתב יד א הגע עצמך. פי' שמקשה על הא דאמר קרקע כ"ש חייבת בפאה והיינו אפי' אינו אלא מקום שבולת א'. וע"ז מקשי הא עד שלא קצר אין כאן חיוב. פי' דחיוב פאה תלוי בקצירה ומשקצר אין כאן שיור:

8 ומשני תפתר שהיה שם קלח א' ובו חמש שבולין. דאז אינו המקום אלא כדי שבולת א' ואפ"ה יכול ליתן פאה:

9 כתב יד א ומקשי וליתן קמה כ"ש. פי' אמאי תלוי בקרקע הא חיוב פאה אינו תלוי בקרקע אלא בקמה:

10 ומשני בגין דתני בכורים. ובכורים שייכי לענין קרקע נקט נמי גבי פאה קרקע:

11 כתב יד א פטור מן הראיון כצ"ל:

12 דכתיב ואת האדמה אשר נתת לנו כצ"ל:

13 כתב יד א לנכסים שאין להם אחריות. פי' מטלטלין שנקנין אגב קרקע:

14 עם ערים בצורות ביהודה. פי' דמשמע ליה דהיינו אגב ערים נתן להם הכסף והזהב:

15 ומיבעיא ליה אם דוקא כשמונחים הקרקעות עם המטלטלין במקום א' או לא:

16 ופשיט ליה מעשה במרוני א' כו' וקיימו חכמים את דבריו. פי' אלמא דלא בעינן שיהא קרקעות עם המטלטלין במקום א' דהא אחציה צפוני ודאי לא היה מונח המאה חביות של יין:

17 ודחי דאיכא למימר הא דלא בעינן הכא שיהא במקום א' היינו משום דהוה ש"מ אבל בבריא איכא למימר דדוקא שיהא במקום א' דהא חזינן דבש"מ קונה טפי דהא מזכה אפי' בדברים משא"כ בבריא וא"כ איכא למימר דה"ה דהיינו נמי לענין במקום א':

18 ומשני ולאו ר' אליעזר היא. פי' הא ר' אליעזר אומר האי מעשה דמרוני א' ואיהו סבר שאין חילוק כלל בין בריא לש"מ דאפי' ש"מ אינו מזכה אלא בקנין ואפ"ה א"צ שיהא במקום א' וה"ה בריא לרבנן דבהא ל"פ:

19 כתב יד א ומקשי ממתני' דקתני קרקע כ"ש ותני ולקנות עמה נכסים שיש להן אחריות ואי בעי שיהא מונח על הקרקעות האיך אפשר בכ"ש:

20 כתב יד א ומשני תפתר שהיה שם מקום כ"ש ומרגליות טמונה בו: אלו ואלו נכנסין מיד. פי' דכן לענין ש"מ הוי חילוק בין קפץ ללא קפץ:

21 כתב יד ב אלו ואלו נכנסין מיד. וכן לענין ש"מ נמי הוי האי חילוק בין קפץ עליו החולי אי לא:

22 כתב יד א אפי' הבריא. פי' דבלא הבריא ל"צ שייר:

23 לא שייר כו' והוא שהבריא. פי' דהכא מיירי שעשו קנין ולכך אי הוי מתנת בריא נמי מתנתו קיימת:

24 ומפרש טעמא דכשהבריא אין מתנתו קיימת משום דעשו דברי ש"מ כבריא שכתב ונתן כו' פי' דצריך דוקא שימות מאותו חולי:

25 כתב יד ב אפילו הבריא. דבשלא הבריא אין לחלק בין שייר ללא שייר:

26 והוא שהבריא. ומיירי בשעשו קנין ואי הוי מתנת בריא נמי מתנתו קיימת אבל הכא כשהבריא אין מתנתו קיימת כדמפרש משום דעשו דברי ש"מ כבריא שכתב ונתן. ועי' בפי' למשנה שם ביאר כל צרכו:

27 כתב יד א ופשיט א"ר יוסי יודע הוא האיש הזה כו':

28 כתב יד א ה"ג אבנים טובות ומרגליות אין לו כו': שייר עבדים. פי' דמיבעיא ליה אי הוה שיור:

29 ואמר תני ר' יודן בר פזי דבר דלא ולא ידעין מה תני. פי' אי הוה שיור או לא:

30 כתב יד א כתב לזה וחזר וכתב לזה. פי' ושניהם היו צוואות ש"מ ומיבעי ליה אם יכול לחזור בו:

31 ומפרש דפליגי רב ור"י:

32 תיבות האיך עבידא מיותר:

33 כתב יד א וש"מ שכתב מתנה. פי' היינו שכתב בלשון מתנת בריא אבל באמת היא מתנת ש"מ דאיירי שלא כתב בו קנין ולפיכך מוכיח דיכול לחזור בו:

34 ולא עוד הוא ש"מ. פי' ואפ"ה חוזר בו דכשהבריא ודאי יכול לחזור בו ממתנת ש"מ אלא דקמ"ל דאפי' לא הבריא יכול לחזור בו ממתנת ש"מ:

35 כתב יד ב וש"מ שכתב מתנה. שכתב בלשון מתנת בריא ובאמת היא מתנת ש"מ דמיירי שלא כתב בו קנין ולפיכך מוכיח דיכול לחזור בו:

36 ולא עוד הוא ש"מ. אפ"ה חוזר בו דכשהבריא ודאי יכול לחזור בו ממתנת ש"מ וקמ"ל דאפי' לא הבריא יכול לחזור ממתנת ש"מ:

37 כתב יד א כתב בו קנין. פי' בצוואת ש"מ פי' דמיבעי ליה אי הוי כמו מתנת בריא או לא:

38 איזהו מתנה . פי' שיהא מתנת בריא אפי' אי כתב ש"מ:

39 כתב יד ב איזהו מתנה. שיהא כמתנת בריא אפי' אם כתבו ש"מ ומפרש כגון דלא תלי במיתה אלא שאמר ה"ז מתנה מעכשיו:

40 כתב בה מחיים . שכתב בשטר מתנה שיהא קנוי לו מחיים היינו שעה א' קודם מותו מבעי לי' אי הוי מתנת בריא או לא:

41 אני אומר מגופו שייר. כצ"ל וקאי על דברי ר"ש דמתניתין דאם אמר א' מריבוא שבהן היינו מכל הנכסים וא"כ אף מגופו של עבד שייר והוי כמשוחרר חצי עבד דלא עשה ולא כלום וע"ז אמר וכשבא מעשה כו':

42 כתב יד א ומפרש כגון דלא תלי במיתה דהיינו כשאמר ה"ז מתנה מעכשיו:

43 ומיבעי ליה כתוב בו מחיים . פי' דהיינו כשכתב בשטר מתנה שיהא קנוי לו מחיים דהיינו שעה א' קודם מותו אי הוה מתנת בריא או לא. ופשיט מאחתיה דר' גוריון כו'. דאינו יכול לחזור בו:

44 שאם כתב בו מחיים כו'. כצ"ל:

45 ואנהר ר' אמי. פי' שהזכיר ר' אמי ההלכה:

46 וחזר עובדא. פי' שאינו יכול לחזור בו:

47 כתב יד א במזכה על ידיה. פי' הא דקתני במתני' דאם כתב לאשתו קרקע כ"ש אבדה כתובתה היינו במזכה על ידיה פי' דהיינו שהיא מזכה לכאו"א חלקו דמסתמא קבלה עליה והיינו דאמר אם קבלה עליה כו':

48 מקולי כתובה שנו כאן. פי' הכא בכתובה הקילו ובקל היא מפסדת כתובתה:

49 ומפרש דאפי' להאי טעמא דמקולי כתובה אין חילוק בין מנה ומאתים לשאר הכתובה דאפי' היתה הכתובה של אלף דינרין שהכניסה לו אפ"ה אבדה הכל דלא פלוג:

50 שייר מטלטלין לא עשה ולא כלום. פי' דנמי לא יצא ב"ח:

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ג׳:ו׳:ב׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ג׳:ח׳:ב׳ »