ברכות כ״ז א:י״ז-כ״ז ב:א׳

מהדורה: מהדורת וויליאם דייוידסון - ארמית המנוקד

1 רש"י פתח ↗

כנגד רבו – אצל רבו ומראה כאילו הם שוים:

1 ריטב"א פתח ↗

אל יתפלל אדם לא כנגד רבו. פי' משום שמשוה עצמו לרבו, והנותן שלום לרבו פירוש כשאר בני אדם חבל ע"י שינוי משום כבודו מותר והמחזיר שלום רבו כדרך שאר בני אדם. והאומר דבר שלא שמע מפי רבו, פי' שלא שמע הדבר ממנו ואומר הדבר בשמו:

1 ביאור שטיינזלץ פתח ↗

לא כנגד רבו, כלומר, סמוך לרבו, שמראה בכך שהוא כשווה לרבו, ולא אחורי רבו שהוא נראה כאילו היה משתחוה לרבו תוס'.

2 אוצר מדרשים פתח ↗

לעולם לא יתפלל אדם לא כנגד רבו ולא אחורי רבו, תניא רבי אלעזר בן חסמא אומר כל המתפלל כנגד רבו או אחורי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל.

17 ביאור שטיינזלץ פתח ↗

פרט אחר בסיפור זה עורר אף הוא תמיהה: ור' ירמיה היכי עביד הכי כיצד עשה כך שהתפלל אחורי רב?! והא והרי אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יתפלל אדם

17 מאירי פתח ↗

מאחר שביארנו שאדם יכול להתפלל ערבית בפלג המנחה אם התפלל בו בערב שבת מתפלל בו ערבית של שבת ומקדש על הכוס ואסור במלאכה וכן מתפלל של מוצאי שבת בשבת ומבדיל על הכוס, ויש אומרים שלא הותר לעשות כן בשבת אלא למי שרצה להחשיך על התחום לדבר מצוה או להציל מן הגייס וכיוצא בו שהרי על כל פנים הבדלה על הכוס סימן להיתר מלאכה וזו ודאי אסור הוא במלאכה עד הלילה ואף בשל סופרים לדעתי, ואף כאן תמהו רבים היאך נעשה קודש שבידינו חול ואם אמרו של שבת בערב שבת שהוא מתוספת חול על הקודש, של מוצאי שבת בשבת למה, ומכל מקום יש לסמוך שאף ההבדלה קדוש הוא לשבת ואחר שלא הגיע לו ממנה היתר מלאכה אין לנו, ומכל מקום קודם זמן זה אף בערב שבת אין ראוי לעשות כן מי"א שעות פחות רביע ולמעלה חמה מתחלת להשתקע ואינה נראית לרוב בני אדם אבל קודם לכן אין שם סרך לילה כלל:

17 באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה פתח ↗

שם ממימרא דרב יהודה אמר רב ברכות דף כ"ז ע"א ציינתיו ג"כ בטור א"ח סי' צ':

17 וְרַבִּי יִרְמְיָה הֵיכִי עָבֵיד הָכִי?! וְהָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם אַל יִתְפַּלֵּל אָדָם

18 לֹא כְּנֶגֶד רַבּוֹ, וְלֹא אֲחוֹרֵי רַבּוֹ.

1 שיטה מקובצת פתח ↗

אל יתפלל אדם לא כנגד רבו - פירוש משום שמשוה עצמו לרבו:

1 תוספות פתח ↗

ולא אחורי רבו - פירש רש"י משום יוהרא ויש מפרש שנראה כמשתחוה לרבו:

1 תוספות הרא"ש פתח ↗

ולא אחורי רבו משום יוהרא. יש מפרשים משום שנראה כמשתחוה לרבו:

17 רא"ה פתח ↗

אמר רב יהודה אמר רב לעולם אל יתפלל תלמיד26לפנינו ברי"ף נוסף, לא לפני רבו. לא כנגד רבו ולא אחורי רבו. פי' כנגד רבו נראה כמשוה עצמו לו27וכן פי' רש"י. , ואחורי רבו לפי שמצערו שכשסיים תפלתו אינו יכול להיפטר ולפסוע שלש פסיעות מפני זה שלאחריו28וכ"פ תר"י אבל רש"י מפרש דהא נמי משום יוהרא, וי"מ בתוס' דנראה כמשתחוה לו.. ותניא רבי אלעזר חסמא אומר המתפלל כנגד רבו והמתפלל אחורי רבו והנותן שלום לרבו. פי' כשאר בני אדם29וכ"כ רש"י ותוס' ושא"ר אבל תר"י סברי דאף דרך כבוד אסור ע"ש, וכנראה דל"ג והמחזיר שלום לרבו.. והמחזיר שלום לרבו. פי' כשאר בני אדם. והחולק על ישיבתו של רבו. פי' שמפרסם עצמו לחלוק עליו30דמחלוקת בעלמא מותר אבל בפירסום אסור, והיינו לישנא דישיבתו של רבו כאילו קובע לעצמו ישיבה בפ"ע שאינו הולך בדרך רבו. והר"מ ברפ"ה ת"ת כתב לפיכך אמרו חכמים כל החולק על רבו כחולק על השכינה שנא' בהצתם על ה' כו' איזהו חולק על רבו זה שקבע לו מדרש ויושב ודורש ומלמד שלא ברשות רבו ורבו קיים, ומבואר דמפרש חולק על רבו מלשון נחלק, שנחלק לעצמו וקובע לו מדרש וישיבה בפ"ע. . והאומר דבר שלא שמע מרבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל.

17 בית יוסף פתח ↗

ומ"ש ולא יתפלל לפניו ולא לאחריו ולא מצדו וכו' בפרק תפלת השחרברכות כז. א"ר יהודה א"ר לעולם אל יתפלל אדם לא כנגד רבו ולא אחורי רבו ופירש"י נגד רבו אצל רבו ומראה כאילו הם שוים: אחורי רבו. נמי יוהרא הוא והתוס' כתבו שי"מ דאחורי רבו הוי טעמא מפני שנראה כמשתחוה לרבו. וה"ר יונה כתב נראה בגמרא שהטעם שאסרו להתפלל אחורי רבו מפני ההפסק כי שמא יצטרך רבו לפסוע ג' פסיעות לאחוריו בעוד שהוא מתפלל ולא יוכל להפסיק וכנגד רבו שאסור נראה שהטעם הוא מפני שמשוה עצמו לרב וכ"ש אם חוזר אחוריו כנגד רבו שהוא ביזוי יותר ואסור מיהו אם מרחיק ארבע אמות נראה שמותר להתפלל אחוריו או כנגדו שזה נראה כרשות אחר בפני עצמו עכ"ל והא דע"י הרחקת ד' אמות שרי כתבו רבינו לקמן בסמוך: כתב בשבולי הלקט סימן מ"ג בשם רבינו האי דהא דאסור להתפלל כנגד רבו לא אמרו אלא ביחיד אבל בצבור אין לו לחלוק כבוד לרבו ומותר להתפלל כנגדו : ומ"ש רבינו וכן כשילך עמו גם מ"ש היו שנים הולכים עמו וכו' ביומא פרק אמר להם הממונה יומא דף לז. אמר רב יהודה המהלך לימין רבו הרי זה בור תנן הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו ועוד תניא ג' שהיו מהלכין בדרך הרב באמצע גדול בימינו קטן משמאלו תרגמה רב שמואל בר פפא קמיה דרב אדא כדי שיתכסה בו רבו והתניא המהלך כנגד רבו ה"ז בור אחורי רבו ה"ז מגסי הרוח דמצדד אצדודי. ופירש"י ה"ז בור. אפילו בדרך ארץ אינו בקי: כדי שיתכסה בו רבו. הא דקתני מימינו לא שילך אצלו אלא מאחוריו ומיהו גדול לימין וקטן לצד שמאל אצל גדול ושניהם אחורי הרב: דמצדד אצדודי. לא אצל ממש ולא אחורי ממש אלא שיתכסה בו רבו מקצת צד רבו ע"כ לשונו ודברי רבינו אינם מבוארים יפה וצריך לבארם שיסכימו לדברי רש"י: והרמב"ם כתב בפ"ג מהלכות תלמוד תורה ברייתא דשלשה שהיו בדרך וכו' ולא כתב מאי דאיתמר עלה בגמרא ונראה שהטעם שהם דברים פשוטים וכל אדם זהיר בכך מחמת דרך ארץ אבל הא דג' שהיו מהלכין בדרך איצטריכא ליה לאשמועינן שלא ילכו זה אחר זה אלא בשורה אחד. ויותר נראה לומר שסמך על מ"ש בפ"ה ולא יתפלל לפני רבו וכו' ואצ"ל שאסר לו להלך בצדו אלא יתרחק לאחר רבו ולא יהא מכוון כנגד אחוריו ואח"כ יתפלל וס"ל דההיא דלא יתפלל אחורי רבו מדין דרך ארץ נגעו בה ואם כן מינה נשמע למהלך. ומ"ש רבינו וחוץ לד' אמות הכל מותר הוא מדאמרינן בפ' תפלת השחר גבי הא דאסור להתפלל לא כנגד רבו ולא אחורי רבו דאסור לעבור כנגד המתפללין ואותיבנא מרב אמי ורב אסי דחלפי ושני רב אמי ורב אסי חוץ לד' אמות הוא דחלפי משמע דכל חוץ לד' אמות כרשות אחרת דמי ולא שייך לגבי המרוחק ממנו ד' אמות וכך הם דברי ה"ר יונה שכתבתי בסמוך. ומ"ש ולא יכנס עמו למרחץ ואם היה צריך לו לשמשו מותר ברייתא בפ' מקום שנהגו לא. והרמב"ם בפ"ה מהלכות ת"ת השמיט הא דאם היה צריך לו מותר משום דמילתא דפשיטא הוא וסמך על מ"ש בפרק כ"א מהא"ב:

« ברכות כ״ו ע״ב ברכות כ״ח ע״א »