בית הלוי על התורה, וישלח ט׳

מהדורה: בית הלוי, וורשא תרמ"ד

מפרשים:
1 כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה פירש"י דאחר המבול גדרו עצמן להיות נפרשין מן הערוה, וכבר מפורסם מה שחקרו בזה דהרי דינה פנויה היתה ולא היתה ערוה כלל והאיסור שעשה שכם היה ענין גזל שלקחה בעל כרחה וכמש"כ הרמב"ם סוף פ"ט מהלכות מלכים. ועיין בסנהדרין דף נ"ח דר"ח ס"ל דבן נח גם על אשתו אסור שלא כדרכה שנאמר ודבק ולא שלא כדרכה. וכ"ש בפנויה ולדידיה היה בשכם עריות דכתיב ויענה ודרשו שלא כדרכה אבל לרבא דחולק שם ואמר מי איכא מידי דלישראל שרי כו'. ואפשר דגם לרבא לא הותר רק אחר מתן תורה אבל קודם מתן תורה היה אסור להם שלא כדרכה: