בבא מציעא ס״ח א:ב׳-ה׳

וּמַאן דְּאָסַר – אָמַר לָךְ: שְׂדֵה אֲחוּזָּה הֶקְדֵּשׁ הִיא, וְרַחֲמָנָא אוֹקְמֵיהּ אַפִּדְיוֹן. הָכָא – הַלְוָאָה הִיא וּמִיחֲזֵי כְּרִבִּית.

אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַרוּ לִי סָבֵי דְּמָתָא מַחְסֵיָא: סְתַם מַשְׁכַּנְתָּא – שַׁתָּא. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? דְּאִי אָכֵיל לַהּ שַׁתָּא – מָצֵי מְסַלֵּק לֵיהּ, וְאִי לָא – לָא מָצֵי מְסַלֵּק לֵיהּ.

וְאָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַרוּ לִי סָבֵי דְּמָתָא מַחְסֵיָא, מַאי ״מַשְׁכַּנְתָּא״ – דִּשְׁכוּנָה גַּבֵּיהּ. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְדִינָא דְּבַר מִצְרָא.

אָמַר רָבָא: לֵית הִלְכְתָא לָא כְּטַרְשֵׁי פַּפּוּנָאֵי, וְלָא כִּשְׁטָרֵי מָחוֹזְנָאֵי, וְלָא כַּחֲכִירֵי נַרְשָׁאֵי.