1ואם באנו לסמוך בזה להתיר מכח דברי הרא"ש ז"ל בתשובה, מחמת דנודע שנסע עם העגלה הנכרי הזה, כמו שכתב הרא"ש ז"ל בנכרי שאומר שהיהודי שהלך עמו מת בדרך וידעינן שאחד הלך עמו מתחלה, אשתו מותרת להנשא, גם זה קשה מאד, חדא דהט"ז ז"ל אה"ע סי' יז ס"ק יח הקשה על דבריו ודחה אותם מהלכה, ועוד דחיישינן כאן דלמא עוד אחד נתלוה עמו בדרך, והוא זה שמת, ובעלה של זו ברח וניצול, הקשה זה על הרא"ש ז"ל מדוע לא נשאל אותו, ע"כ משמע ומוכח מזה דלדעת הרא"ש ז"ל לא חיישינן גם לזה, וכן ראיתי בתשובה אחת דלהרא"ש ז"ל לא חיישינן להכי, אבל לפי המבואר בתשובת הרא"ש לא משמע כן, רק אפשר לומר דשם ל"ח לזה משום דאמר עמי, ואם היה עוד אחד היה לו לומר עמנו, אבל בנידון דידן ניחש להכי. הן אמת שבתשובה משאת בנימין התיר גם בזה, אבל אין ע"ז ראיה מדברי הרא"ש ז"ל.
