בת עין, לך לך י״ד

14 ספר הזהר פתח ↗

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל מִסִּטְרָא דְּיָמִינָא. וַאֲבָרַכֶךָּ מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ מִסִּטְרָא דְאֶמְצָעִיתָא. וְהְיֵה בְּרָכָה מִסִּטְרָא דְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָא הָכָא כֻּרְסְיָיא דְּאַרְבַּע סָמְכִין דְּכֻלְהוּ כְּלִילָן בֵּיהּ בְּאַבְרָהָם, מִכָּאן וּלְהָלְאָה בִּרְכָאן לְאַחֲרִינֵי דְּמִתְּזְנֵי מֵהָכָא דִּכְתִיב וַאֲבָרְכָה מְבָרַכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאוֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוֹי, וְהֲוֵי עִמֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי חִזְקִיָּה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוֹי, הַאי דִכְתִיב לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, כֵּיוָן דְּכֻלְהוּ נָפְקוּ לְמֵהַךְ, אַמַּאי לָא אִתְּמָר לֵיהּ דְּכֻלְהוּ יִפְקוּן. דְּהָא אַף עַל גַּב דְּתֶרַח הֲוָה פְּלַח לְעֲבוֹדָה זָרָה. כֵּיוָן דְּאִתְעַר בְּאִתְעֲרוּתָא טַב לְמֵיפַק בַּהֲדֵיהּ דְּאַבְרָהָם, וְחָמִינָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרָעֵי בִּתְיוּבְתָּא דְּחַיָּיבַיָא וּשְׁרָא לְמֵיפַק אַמַּאי לָא כְּתִיב לְכוּ לָכֶם, אַמַּאי לְאַבְרָהָם בִּלְחוֹדוֹי לֶךְ לְךָ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִי תֵימָא דְּתֶרַח כַּד נָפַק מֵאוּר כַּשְׂדִּים בְּגִין לְאַהֲדָרָא בִּתְשׁוּבָה הֲוָה, לָאו הָכִי. אֶלָּא כַּד נָפַק לְאִשְׁתְּזָבָא נָפַק, דְּהֲווּ כֻּלְהוּ בְּנֵי אַרְעֵיהּ בָּעָאן לְמִקְטְלֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָזוּ דְּאִשְׁתְּזִיב אַבְרָהָם הֲווּ אָמְרֵי לֵיהּ לְתֶרַח, אַנְתְּ הוּא דְּהֲוִית מַטְעֵי לָן בְּאִלֵּין פְּסִילִין, וּמִגּוֹ דַּחֲלָא דִּלְהוֹן נָפַק תֶּרַח, כֵּיוָן דְּמָטָא לְחָרָן לָא נָפַק מִתַּמָּן לְבָתַר, דִּכְתִיב וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְיָ וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט, וְאִילוּ תֶּרַח לָא כְּתִיב ביה וילך, אלא ויצא. פָּתַח וְאָמַר איוב ל״ח:ט״ו וַיִּמְנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָּה תְּשַׁבֵּר. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל וַיִּמְנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם, דָּא נִמְרוֹד וּבְנֵי דָּרֵיהּ דְּנָפַק אַבְרָהָם מִנַּיְיהוּ דְּהֲוָה אוֹרָם. וּזְרוֹעַ רָמָּה תְּשַׁבֵּר, דָּא נִמְרוֹד. דָּבָר אַחֵר וַיִּמְנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם, דָּא תֶּרַח וּבְנֵי בֵיתֵיהּ. אוֹרָם, דָּא אַבְרָהָם. הָאוֹר לָא כְּתִיב אֶלָּא אוֹרָם דְּהֲוָה עִמְּהוֹן. וּזְרוֹעַ רָמָּה תְּשַׁבֵּר, דָּא נִמְרוֹד דְּהֲוָה מַטְעֵי אֲבַתְרֵיהּ כָּל בְּנֵי עָלְמָא, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב לֶךְ לְךָ. בְּגִין לְאַנְהָרָא לָךְ וּלְכָל אִנּוּן דְּיִפְקוּן מִינָךְ מִכָּאן וּלְהָלְאָה. תּוּ פָּתַח וְאָמַר, איוב ל״ז:כ״א וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם. וְעַתָּה לא רָאוּ אוֹר, אֵימָתַי, בְּשַׁעֲתָא דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַבְרָהָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ. בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים. דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַדְבָּקָא לֵיהּ לְאַבְרָהָם בְּהַהוּא אוֹר דִּלְעֵילָא וּלְאַנְהָרָא תַּמָּן. וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם. דְּהָא לְבָתַר תָּבוּ בִּתְיוּבְתָּא תֶּרַח וְכָל בְּנֵי בֵיתֵיהּ נ"א וכל בני מאתיה. בְּנֵי בֵיתֵיהּ נ"א בני מאתיה דִּכְתִיב וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. תֶּרַח, דִּכְתִיב וְאַתָּה תָבֹא אֶל אֲבוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְגו'. סִתְרֵי תּוֹרָה וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל הַאי בִּרְכְּתָּא חָדָא, וַאֲבָרֶכְךָ תְּרֵין, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ תְּלַתּ, וְהְיֵה בְּרָכָה אַרְבַּע. וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ חָמֵשׁ, וּמְקַלֶּלְךָ אָאוֹר שִׁיתּ. וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹתּ הָאֲדָמָה הא שֶׁבַע. כֵּיוָן דְּאִתְּבָּרְכוּ בְּאִלֵּין שֶׁבַע בִּרְכָאן, מַה כְּתִּיב וַיֵּלֶךָ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְיָ לְנָחֲתָּא לְהַאי עָלְמָא כְּמָה דְּאִתְּפָּקְדָא. מִיָּד וַיֵּלֶךָ אִתּוֹ לוֹט. דָּא אִיהוּ נָחָשׁ דְּאִתְּלַטְיָא וְאִתְּלַטְיָא עָלְמָא בְּגִינֵיהּ דְּאִיהוּ קָאִים לְפִּתְּחָא לְאַסְטָאָה לְגוּפָּא, ולא תִּפְּעוֹל נִשְׁמָתָּא פּוּלְחָנָא דְאִתְּפַּקְדַתּ עַד דְּיַעַבְרוּן עֲלָהּ בְּהַאי עָלְמָא י"ג שְׁנִין, דְּהָא מִתְּרֵיסַר שְׁנִין וּלְעֵילָא נִשְׁמָתָּא אִתְּעָרַתּ לְמִפְּלַח פּוּלְחָנא דְאִתְּפַּקְדַתּ הֲדָא הוּא דִכְתִּיב. וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה. שֶׁבַע וְחָמֵשׁ תְּרֵיסַר אִנּוּן ותרין עלאין עלייהו ארבע סרי אנון. וּכְדֵין אִתְּחֲזִיאַתּ נִשְׁמָתָּא בְּהַאי עָלְמָא. דְּאִיהִי אַתְּיָא מֵחָמש שָׁנִים דְּאִנּוּן תּ"ק פַּרְסֵי דְּאִילָנָא דְחַיֵּי. וְשִׁבְעִים שָׁנָה דָּא אִיהוּ הַהוּא אִילָנָא מַמָּשׁ דְּאִיהוּ שְׁבִיעָאָה לְדַרְגִּין וְשִׁבְעִין שָׁנָה אִתְּקְרֵי. כְּדֵין נָפְּקַתּ מֵהַהוּא זוּהֲמָא דְנָחָשׁ וְעָאלַתּ בְּפּוּלְחָנָא קַדִּישָׁא הֲדָא הוּא דִכְתִּיב בְּצֵּאתּוֹ מֵחָרָן ימי ע' שנה לא ספורות חיים מההוא ארבע סרי מֵהַהוּא רוּגְזָא וְתּוּקְפָּא דְּהַהוּא שטן נָחָשׁ דְּהֲוָה אַסְטֵי לֵיהּ עַד הַשְׁתָּא לְגוּפָּא וְשָׁלְטָא עֲלוֹי. בְּאִילָנָא שָׁלְטָא עָרְלָה תְּלַתּ שְׁנִין. בְּבַר נָשׁ תְּלַתּ סָרֵי שְׁנִין דְּאִקְרוּן שְׁנֵי עָרְלָה, כֵּיוָן דְּאַעֲבָרוּ עַל גּוּפָּא אִנּוּן שְׁנִין וְאִתְּעַבְרַתּ ד"א ואתערת נִשְׁמָתָּא לְמִפְּלַח פּוּלְחָנָא קַדִּישָׁא, פְּקִידַתּ לְגוּפָּא לִרְעוּתָּא טָבָא, לִכְפּוֹף לְהַהוּא נָחָשׁ דְּהָא לָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה כְּמָה דְהַוִּי, דִּכְתִּיב וַיִּקַּח אַבְרָם אֶתּ שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְגו' אברם דא י' את שרי דא ה'. י' דא נשמתא לנשמתא והוא זכר. ה' דא נשמתא דנוקבא. דָּא גּוּפָּא, דְּאִיהִי לְגַבֵּי נִשְׁמָתָּא כְּנוּקְבָא לְגַבֵּי דְכוּרָא. וְאֶתּ לוֹט בֶּן אָחִיו דָּא יצר הרע נָחָשׁ דּלא אַעֲדֵי כָּל כָּךָ מִן גּוּפָּא, בְּגִין דְּבֵקוּתָּא דְּגוּפָּא לָא אַעֲדִיוּ כָּל כָּךָ זמנא ההוא מִנֵּיהּ, אֲבָל אִתְּעֲרוּתָּא דְנִשְׁמָתָּא אַלְקֵי לֵיהּ תָּדִיר וְאַתְּרֵי בֵּיהּ וְאוֹכַח לֵיהּ וְכָפִּיף לֵיהּ על כָּרְחֵיהּ וְלָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה. וְאֶתּ כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ אִלֵּין עוֹבָדִין טָבִין דְּעָבִיד בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא בְּאִתְּעֲרוּתָּא דְנִשְׁמָתָּא. וְאֶתּ הַנְּפֶּשׁ אֲשֶׁר עשוּ בְחָרָן, הַהוּא נְפֶּשׁ דְּהֲוַתּ בִּדְבֵקוּתָּא בְּקַדְמִיתָּא בְּחַבְרוּתָּא דְהַהִיא עָרְלָה בַּהֲדֵי גוּפָּא וְאַתְּקִין לָהּ לְבָתַּר, דְּהָא לְבָתַּר דִּתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְעֵילָא דְּנִשְׁמָתָּא אִתְּעָרַתּ לְאַתְּקָנָא לְגוּפָּא, תַּרְוַוייהוּ מְתַּקְּנִין לְהַהוּא נְפֶּשׁ דְּמִשְׁתַּתְּפָּא בְּתּוּקְפָּא דְנָחָשׁ וּתְּאוּבְתֵּיהּ בִּישָׁא הֲדָא הוּא דִכְתִּיב וְאֶתּ הַנְּפּשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. וְעִם כָּל דָּא נִשְׁמְתָּא אַתְּקֵיפַּתּ בֵּיהּ בְּהַהוּא נָחָשׁ לְתַּבְּרָא לֵיהּ בְּתּוּקְפָּא בְּשִׁעְבּוּדא דִּתְּשׁוּבָה נ"א בשעבודא דאורייתא, ואמשיך ליה לגבי בתי כנסיות ובתי מדרשות בגין דלא יתגבר על רוחא כדבקדמיתא הֲדָא הוּא דִכְתִּיב ויַּעֲבוֹר הכתוב בדף פ' אחר הגליון שורה ט"ו עד כאן סתרי תורה וַיֵּלֶךָ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְיָ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר תָּא חֲזֵי, דְּהָא לָא כְּתִיב וַיֵּצֵא אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְיָ. אֶלָּא וַיֵּלֶךְ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר לֶךְ לְךָ, דְּהָא יְצִיאָה בְּקַדְמִיתָא עֲבְדוּ דִּכְתִיב וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנָעַן, וְהַשְׁתָּא כְּתִיב וַיֵּלֶךְ וְלָא כְּתִיב וַיֵּצֵא. כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְיָ, דְּאַבְטַח לֵיהּ בְּכֻלְהוּ הַבְטָחוֹת. וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט, דְּאִתְחַבַּר עִמֵּיהּ בְּגִין לְמֵילַף מֵעוֹבָדוֹי, וְעִם כָּל דָּא לָא אוֹלִיף כּוּלֵי הַאי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר זַכָּאִין אִנּוּן צַדִּיקַיָּיא דְּאוֹלְפֵי אָרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין לְמֵיהַךְ בְּהוּ וּלְדָחֲלָא מִנֵּיהּ מֵהַהוּא יוֹמָא דְדִינָא דְּזַמִּין בַּר נָשׁ לְמֵיהַב דִּינָא וְחוּשְׁבָּנָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. פָּתַח וְאָמַר, איוב ל״ז:ז׳ בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל תָּא חֲזֵי בְּהַהוּא יוֹמָא דְּאַשְׁלִימוּ יוֹמוֹי דְּבַר נָשׁ לְאֲפָקָא מֵעָלְמָא, הַהוּא יוֹמָא דְּגוּפָא אִתְבַּר וְנַפְשָׁא בָּעְיָא לְאִתְפָּרְשָׁא מִנֵּיהּ, כְּדֵין אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְבַר נָשׁ לְמֶחֱמֵי מַה דְּלָא הֲוָה לֵיהּ רְשׁוּ לְמֶחֱמֵי בְּזִמְנָא דְּגוּפָא שָׁלְטָא וְקָאִים עַל בּוּרְיֵיהּ.

1 והנה כאשר נגלה לאברהם אבינו ע"ה מקדושת ארץ ישראל קצת, מיד הלך מארצו וממולדתו ולא השגיח כלל על הבטחות, וגם תרח כשראה שיצא אברם מאור כשדים שב בתשובה כמבואר בזוה"ק ח"א דף עח:, והלך עם אברם גם כן לארץ ישראל. אמנם כשהגיעו לחרן סמוך לארץ ישראל וראו גודל קדושת ארץ ישראל, והבינו שאי אפשר ליכנס כי אם בבחינת התפשטות הגשמיות, בחינת פסיקת הזוהמא כנ"ל, בחינת התחברות באבהן, בחי' כהן לוי ישראל, בחי' חג"ת, בהזדככות הקדושה, ועדיין לא היה להם בחינות אלו, לכן יהבו דעתייהו לחזור כידוע ע' זח"א עח..

« בת עין Noach בת עין Vayera »