ברטנורא על משנה סוטה א׳:ה׳

5 שׁוֹבֶרֶת כְּתֻבָּתָהּ. כּוֹתֶבֶת שׁוֹבֵר עַל כְּתֻבָּתָהּ, זָנִיתִי וְאִבַּדְתִּי כְּתֻבָּתִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא תוּכַל לַחְזֹר וְלִתְבֹּעַ כְּתֻבָּתָהּ מִמֶּנּוּ. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין כְּתֻבָּה אֶלָּא סוֹמְכִין עַל תְּנַאי בֵּית דִּין הוּא שֶׁכּוֹתֶבֶת שׁוֹבֵר, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁכּוֹתְבִים כְּתֻבָּה, מְקָרַעַת כְּתֻבָּתָהּ וְאֵינָהּ כּוֹתֶבֶת שׁוֹבֵר:

6 מַעֲלִין אוֹתָהּ לְשַׁעַר הַמִּזְרָח. מַעֲלִין וּמוֹרִידִין אוֹתָהּ כְּדֵי לְיַגְּעָהּ, אוּלַי תִטָּרֵף דַּעְתָּהּ וְתוֹדֶה:

7 שֶׁעַל פֶּתַח שַׁעַר נִקָּנוֹר. אָדָם שֶׁשְּׁמוֹ נִקָּנוֹר שֶׁהֵבִיא דְּלָתוֹת לְאוֹתוֹ פֶּתַח מֵאֶלֶכְּסַנְדְרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם וְנַעֲשׂוּ לוֹ נִסִּים וְנִקְרָא שַׁעַר נִקָּנוֹר עַל שְׁמוֹ כִּדְאָמְרִינַן בְּיוֹמָא דַּף לח:

8 שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. דְּבָעִינַן לִפְנֵי ה':

9 וּמְטַהֲרִין אֶת הַיּוֹלְדוֹת. כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ עַל גַּבֵּי קָרְבָּנָן. וְהוּא הַדִּין זָבִין וְזָבוֹת הַטְּעוּנִים קָרְבָּן:

10 וּמְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָעִים. כְּדִכְתִיב ויקרא יד וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר וְכוּ'‏ לִפְנֵי ה':

11 אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ. בְּבֵית הַצַּוָּאר שֶׁלָּהֶן:

12 אִם נִקְרְעוּ. אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, וְאִם נִפְרְמוּ אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. פְּרִימָה גְּדוֹלָה מִקְּרִיעָה, שֶׁנִּקְרַע לִקְרָעִים הַרְבֵּה. לָשׁוֹן אַחֵר, פְּרִימָה מִן הַצְּדָדִין קְרִיעָה בָּאֹרֶךְ:

13 עַד שֶׁמְּגַלֶּה אֶת לִבָּהּ. דִּכְתִיב במדבר ה וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, אֵין לִי אֶלָּא רֹאשָׁהּ, גּוּפָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר הָאִשָּׁה, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת רֹאשׁ, מְלַמֵּד שֶׁסּוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ:

14 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כוּ'. שֶׁמָּא תֵּצֵא זַכָּאָה וְיִתְגָּרוּ בָּהּ פִּרְחֵי כְהֻנָּה שֶּׁרָאוּ לִבָּהּ נָאֶה וְשַׂעֲרָהּ נָאֶה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: