ברטנורא על משנה שבת כ״ב:ג׳

3 שׁוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל:

4 וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת כְּלִי. לַעֲשׂוֹת לָהּ פֶּה נָאֶה:

5 אֵין נוֹקְבִים מְגוּפָה. הַדְּבוּקָה בְּפִי חָבִית, אֶלָּא נוֹטֵל אֶת כֻּלָּהּ, דְּכִי נָקִיב לַהּ מְתַקֵּן פִּתְחָא הוּא:

6 רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. דְּאֵין דֶּרֶךְ פֶּתַח חָבִית בְּכָךְ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

7 וְלֹא יִקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ. כְּלוֹמַר הָא דְּשָׁרֵי רַבִּי יוֹסֵי לִהְיוֹת נוֹקֵב אֶת הַמְּגוּפָה, לֹא שָׁרֵי אֶלָּא לְמַעְלָה בְּרֹאשׁ הַמְּגוּפָה, דְּלָאו אוֹרְחָא לְמֵעֲבַד פִּתְחָא הָתָם אֶלָּא נוֹטֵל כָּל הַמְּגוּפָה. אֲבָל מִצִּדָּהּ, זִימְנִין דְּעָבֵיד לֵיהּ לַנֶּקֶב בְּצַד הַמְּגוּפָה מִשּׁוּם פִּתְחָא וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְפָתְחָהּ לְמַעְלָה, שֶׁלֹּא יִפְּלוּ צְרוֹרוֹת אוֹ עָפָר בַּיַּיִן:

8 מְמָרֵחַ. וְיֵשׁ כָּאן מִשּׁוּם מְמַחֵק:

9 בַּעֲרָב. שֵׁם מָקוֹם:

10 חוֹשְׁשָׁנִי לוֹ מֵחַטָּאת. אִם מֵרַח הַשַּׁעֲוָה לְדַבְּקָהּ בְּדָפְנֵי הַכְּלִי סְבִיב הַנֶּקֶב: