מקור משנה שבת כ״ב:ב׳
2 כֹּל שֶׁבָּא בְחַמִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת, שׁוֹרִין אוֹתוֹ בְחַמִּין בְּשַׁבָּת, וְכֹל שֶׁלֹּא בָא בְחַמִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מְדִיחִין אוֹתוֹ בְחַמִּין בְּשַׁבָּת, חוּץ מִן הַמָּלִיחַ הַיָּשָׁן, וְדָגִים מְלוּחִים קְטַנִּים וְקוּלְיָס הָאִסְפָּנִין, שֶׁהֲדָחָתָן זוֹ הִיא גְמַר מְלַאכְתָּן:
פירוש ברטנורא על משנה שבת כ״ב:ב׳
2 כֹּל שֶׁבָּא בְּחַמִּין. שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל:
3 מְדִיחִין. דַּהֲדָחָתוֹ אֵינָהּ בִּשּׁוּלוֹ. אֲבָל לֹא שׁוֹרִין:
4 חוּץ מִן הַמָּלִיחַ הַיָּשָׁן. דַּג מָלִיחַ שֶׁעָבְרָה עָלָיו שָׁנָה מִשֶּׁנִּמְלַח:
5 וְקוּלְיָס הָאִסְפָּנִין. דָּג שֶׁקְּלִפָּתוֹ דַּקָּה, וַהֲדָחָתוֹ בְּחַמִּין הוּא גְּמַר בִּשּׁוּלוֹ: