ברטנורא על משנה שבת כ״א:ב׳

2 מַטָּהּ עַל צִדָּהּ. מַטֶּה הֶחָבִית עַל צִדָּהּ אִם צָרִיךְ לִטֹּל מִן הַיַּיִן, וְהָאֶבֶן נוֹפֶלֶת, וְלֹא יִטֹּל אוֹתָהּ בַּיָּדַיִם:

3 הָיְתָה בֵין הֶחָבִיּוֹת. וּמִתְיָרֵא שֶׁלֹּא תִּפֹּל הָאֶבֶן עַל הֶחָבִיּוֹת וְתִשְׁבְּרֵם, מַגְבִּיהָהּ לְחָבִית כֻּלָּהּ וּמְסַלְּקָהּ מִבֵּין הֶחָבִיּוֹת, וְשָׁם מַטֶּה אוֹתָהּ עַל צִדָּהּ:

4 נוֹעֵר אֶת הַכַּר וְהֵן נוֹפְלוֹת. כְּשֶׁהוּא צָרִיךְ לַכַּר וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִמְקוֹם הַכַּר, אֲבָל אִם צָרִיךְ לִמְקוֹמוֹ מַגְבִּיהַּ הַכַּר עִם הַמָּעוֹת שֶׁעָלָיו. וְלֹא אֲמָרָן אֶלָּא כְּשֶׁשָּׁכַח הַמָּעוֹת עַל הַכַּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֲבָל הֵנִיחָן שָׁם בְּמִתְכַּוֵּן נַעֲשָׂה הַכַּר בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ וְלֹא לְנַעֵר הַמָּעוֹת שֶׁעָלָיו:

5 לַשְׁלֶשֶׁת. דָּבָר שֶׁל טִנּוּף כְּגוֹן רֹק אוֹ רְעִי אוֹ צוֹאָה:

6 מְקַנְּחָהּ בִּסְמַרְטוּט. וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ מַיִם, דִּסְתָם כַּר שֶׁל בֶּגֶד הוּא, וּבֶגֶד שְׁרִיָּתוֹ בַּמַּיִם זֶהוּ כִּבּוּסוֹ:

7 הָיְתָה. עַל כַּר:

8 שֶׁל עוֹר. דְּלָאו בַּר כִּבּוּס הוּא:

9 נוֹתֵן עָלֶיהָ מַיִם. עַד שֶׁתִּכְלֶה וְתֵלֵךְ הַלַּשְׁלֶשֶׁת. אֲבָל כִּבּוּס מַמָּשׁ לֹא, דְּהוֹאִיל וּסְתָם כָּרִים וּכְסָתוֹת רַכִּים נִינְהוּ שַׁיָּךְ בְּהוּ כִּבּוּס בְּעוֹרוֹת רַכִּים, וּמִיהוּ שְׁרִיָּתָן לֹא זֶהוּ כִּבּוּסָן: