ברטנורא על משנה שבת י״ט:ב׳

2 מוֹהֲלִין. חוֹתֵךְ אֶת הָעָרְלָה:

3 וּפוֹרְעִין. הָעוֹר הַמְכַסֶּה רֹאשׁ הַגִּיד:

4 וּמוֹצְצִים. אֶת הַדָּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חַבּוּרָה, שֶׁאֵין הַדָּם נִתָּק מֵחִבּוּרוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי מְצִיצָה:

5 אִסְפְּלָנִית. תַּחְבֹּשֶׁת:

6 לוֹעֵס בְּשִׁנָּיו. דְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת מְשַׁנֶּה:

7 אִם לֹא טָרַף יַיִן וְשֶׁמֶן. רְגִילִים הָיוּ שֶׁהָיוּ טוֹרְפִים בִּקְעָרָה יַיִן וְשֶׁמֶן וּמְעָרְבִין אוֹתָן יַחַד לִרְפוּאָה עַל הַמִּילָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁטּוֹרְפִים בֵּיצִים בַּקְּעָרָה:

8 חָלוּק. חֲתִיכָה שֶׁל בֶּגֶד נְקוּבָה, וּמַכְנִיסִין הַמִּילָה בְּאוֹתוֹ הַנֶּקֶב כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְזֹר הָעוֹר וִיכַסֶּה אֶת הַגִּיד:

9 לֹא הִתְקִין. לֹא הִזְמִין:

10 כּוֹרֵךְ עַל אֶצְבָּעוֹ. דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ לְשַׁנּוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הוֹצָאָה בַּחֹל:

11 אֲפִלּוּ מֵחָצֵר אַחֶרֶת. לֹא מִיבָּעְיָא מִבַּיִת לְבַיִת בְּאוֹתוֹ חָצֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֵרְבוּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְחָצֵר אַחֶרֶת שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת עִמָּהֶם: