ברטנורא על משנה שבת י״ט:א׳

1 רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם לֹא הֵבִיא כְלִי. אִזְמֵל לָמוּל אֶת הַתִּינוֹק:

2 מְבִיאוֹ בְשַׁבָּת מְגֻלֶּה. לְהוֹדִיעַ שֶׁחֲבִיבָה מִצְוָה זוֹ, שֶׁמְּחַלְּלִים עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת:

3 וּבַסַּכָּנָה. שֶׁגָּזְרוּ גְּזֵרָה עַל הַמִּילָה:

4 מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים. שֶׁיָּעִידוּ שֶׁאִזְמֵל שֶׁל מִצְוָה הוּא מֵבִיא, וְלֹא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא שְׁאָר חֲפָצָיו:

5 וְלַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אִזְמֵל לְמִילָה:

6 כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ. כְּגוֹן מַכְשִׁירֵי מִילָה, הוֹאִיל וְאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵין דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, וּפָלֵיג אַדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

7 שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת. כְּגוֹן מִילָה עַצְמָהּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לֵעָשׂוֹת, דִּזְמַנָּהּ בַּשְּׁמִינִי, דּוֹחָה שַׁבָּת. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: