ברטנורא על משנה פסחים ט׳:ו׳

6 שָׁמַעְתִּי. מֵרַבּוֹתַי:

7 שֶׁתְּמוּרַת הַפֶּסַח קְרֵבָה. שְׁלָמִים אַחַר הַפֶּסַח:

8 וּתְמוּרַת הַפֶּסַח אֵינָהּ קְרֵבָה. וְיֵשׁ תְּמוּרַת פֶּסַח שֶׁאֵינָהּ קְרֵבָה הִיא עַצְמָהּ שְׁלָמִים, אֶלָּא תִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם וְתִמָּכֵר וְיָבִיא בְדָמֶיהָ שְׁלָמִים, דְּמוֹתַר הַפֶּסַח קָרֵב שְׁלָמִים:

9 וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ. שָׁכַחְתִּי עַל אֵיזוֹ שָׁמַעְתִּי תִּקְרַב, וְעַל אֵיזוֹ תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב:

10 הַפֶּסַח. שֶׁאָבַד וְהִפְרִישׁ אַחֵר תַּחְתָּיו וְנִמְצָא פֶסַח רִאשׁוֹן קֹדֶם שְׁחִיטַת הַשֵּׁנִי, שֶׁהָיָה עוֹמֵד לְפָנֵינוּ בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה, הֲרֵי קְבָעַתּוּ שְׁעַת שְׁחִיטָה בְּשֵׁם פֶּסַח, וְזֶה שֶׁלֹּא הִקְרִיבוֹ דָּחָהוּ בְיָדַיִם וְלֹא יִקְרַב הוּא עַצְמוֹ שְׁלָמִים:

11 עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב. שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָאוּי לְקָרְבָּן:

12 וְכֵן תְּמוּרָתוֹ. אִם הֵמִיר בּוֹ בֶּהֱמַת חֻלִּין אַחֲרֵי כֵן:

13 לְאַחַר הַפֶּסַח. כְּלוֹמַר וְאִם לְאַחַר שְׁחִיטַת הַשֵּׁנִי נִמְצָא, הֲרֵי לֹא קְבָעַתּוּ שְׁעַת שְׁחִיטָה בְּשֵׁם פֶּסַח, וְלֹא נִדְחָה בְיָדַיִם, וְיִקְרַב הוּא עַצְמוֹ שְׁלָמִים:

14 וְכֵן תְּמוּרָתוֹ. וְהוּא הַדִּין דְּמָצֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְמִתְנֵי בַּפֶּסַח עַצְמוֹ, יֵשׁ פֶּסַח קָרֵב וְיֵשׁ פֶּסַח שֶׁאֵינוֹ קָרֵב: