ברטנורא על משנה פסחים ט׳:ז׳

« ברטנורא על משנה פסחים ט׳:ו׳ ברטנורא על משנה פסחים ט׳:ח׳ »

7 הַמַּפְרִישׁ נְקֵבָה לְפִסְחוֹ אוֹ זָכָר בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים, יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְיִמָּכֵר, וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה. הַמַּפְרִישׁ פִּסְחוֹ וָמֵת, לֹא יְבִיאֶנּוּ בְנוֹ אַחֲרָיו לְשֵׁם פֶּסַח, אֶלָּא לְשֵׁם שְׁלָמִים:

פירוש ברטנורא על משנה פסחים ט׳:ז׳

7 וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה. נוֹתְנִים אוֹתָן הַמָּעוֹת לַתֵּבָה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ וּמַקְרִיבִין מֵהֶן עוֹלוֹת נְדָבָה:

8 לֹא יְבִיאֶנּוּ בְנוֹ אַחֲרָיו לְשֵׁם פֶּסַח. דַּהֲוָה לֵיהּ פֶּסַח שֶׁמֵּתוּ בְעָלָיו וְאֵין כָּאן מְנוּיִין:

« ברטנורא על משנה פסחים ט׳:ו׳ ברטנורא על משנה פסחים ט׳:ח׳ »