ברטנורא על משנה נדה ט׳:ו׳

6 שִׁבְעָה סַמְמָנִים מַעֲבִירִין עַל הַכֶּתֶם. שֶׁאֵין הַדָּם בָּטֵל עַד שֶׁיַּעֲבִיר כֻּלָּן עָלָיו:

7 רֹק תָּפֵל וּמֵי גְרִיסִין. מְפָרֵשׁ לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין:

8 נֶתֶר. אלו"ם בְּלַעַ"ז. וּמִין קַרְקַע הוּא וּמַזְהִיר. וּבַעֲרָבִי קוֹרִין לוֹ שי"ב:

9 בּוֹרִית. מִין צֶמַח הוּא שֶׁמְּנַקֶּה וּמְטַהֵר:

10 קְמוּנְיָא. עֵשֶׂב שֶׁמְּיַבְּשִׁים אוֹתוֹ וְטוֹחֲנִים אוֹתוֹ וּמְנַקִּין בַּעֲפָרוֹ אֶת הַיָּדַיִם לְהַעֲבִיר אֶת הַזֻּהֲמָא. וּבִלְשׁוֹן גְּמָרָא קָרוּי שְׁלוֹף דּוֹץ:

11 אֶשְׁלָג. לֹא אִתְפָּרַשׁ לִי:

12 הִטְבִּילוֹ. לַבֶּגֶד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֶּתֶם קֹדֶם שֶׁהֶעֱבִיר עָלָיו הַסַּמְמָנִים הַלָּלוּ:

13 הֲרֵי זֶה צֶבַע. דְּאִי הֲוָה דָּם הֲוָה עָבַר:

14 שֶׁדֵּהָה. נִשְׁתַּנָּה מֵאַדְמִימוּתוֹ: