ברטנורא על משנה נדה ב׳:ב׳

2 נִמְצָא דָם עַל שֶׁלּוֹ. אֲפִלּוּ שָׁהָה זְמַן אָרֹךְ לְאַחַר בְּעִילָה קֹדֶם קִנּוּחַ, בְּיָדוּעַ שֶׁהָיָה דָּם בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ:

3 טְמֵאִין. שְׁנֵיהֶם, טֻמְאַת שִׁבְעָה, כְּדִין בּוֹעֵל נִדָּה:

4 אוֹתְיוֹם. תֵּכֶף. וְאֵין לוֹ דּוֹמֶה בַּמִּשְׁנָה:

5 טְמֵאִים מִסָּפֵק. שְׁנֵיהֶם טְמֵאִים שִׁבְעָה יָמִים, וּמִיהוּ טֻמְאַת סָפֵק הִיא לִתְלוֹת אֲבָל לֹא לִשְׂרוֹף:

6 וּפְטוּרִים מִן הַקָּרְבָּן. מֵחַטָּאת קָבוּעַ, אֲבָל חַיָּבִים בְּאָשָׁם תָּלוּי: