ברטנורא על משנה נזיר ה׳:ד׳

4 מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר. וּבְשָׁעָה שֶׁנָּדַר הָיוּ לוֹ בְהֵמוֹת וְאַדַּעְתָּא דְּהָכִי נָדַר שֶׁיַּקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו מֵאוֹתָם בְּהֵמוֹת. וְהָלַךְ וּמְצָאָן שֶׁנִּגְנְבוּ וּמֵחֲמַת זֶה מִתְחָרֵט עַל שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר:

5 אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְנְבוּ בְהֵמוֹתָיו נָדַר הֲרֵי זֶה נָזִיר. וְלֹא יַתִּיר לוֹ הֶחָכָם בְּפֶתַח זֶה, דְּנוֹלָד הָוֵי וְאֵין פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד:

6 וְאִם לְאַחַר שֶׁנִּגְנְבוּ נָדַר. וְאָמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁנִּגְנְבוּ לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, הֲרֵי זֶה פֶּתַח וְיַתִּירֶנּוּ הֶחָכָם: וְזוֹ טָעוּת טָעָה נַחוּם הַמָּדִי שֶׁכְּשֶׁעָלוּ נְזִירִים מִן הַגּוֹלָה וּמָצְאוּ בֵית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב. וְהֵם נָדְרוּ קֹדֶם שֶׁחָרַב הַבַּיִת, וְהִתִּיר לָהֶן, וְאָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים דְּנוֹלָד הוּא וְאֵין פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: